היא בהחלט אישה מדהימה.
אני מעריצה אותה ואוהבת אותה המון.
החיים שלי השתנו לגמרי לטובה בזכותה,
ואני לא יודעת אם עוד הייתי פה בלעדיה.
הכרתי אותה עוד לפניי שהאלבום הראשון שלה יצא ואני שמחה על זה.
הערצתי אותה, כן, אבל לא כמו היום.
לא יודעת, לא הכרתי יותר מדיי את הסיפור שלה, את כל השירים שלה אבל בכל זאת הערצתי אותה.
המוזיקה שלה הציבה רף גבוה מאוד לסלינה וכל שאר כוכבי דיסני.
תמיד ראיתי בדמי מישהי שמלווה אותי כל הדרך. ידעתי שהיא מיוחדת אבל מעולם לא חשבתי על עצמי כלובאטיק.
ואפילו עכשיו, אני עדיין לא יודעת אם אני יכולה להחשיב את עצמי כלובאטיק.
אני פשוט יודעת שדמי מדהימה ושהיא עזרה לי מאז שהכרתי אותה.
רק לא מזמן קלטתי שבעצם למרות שהתחלתי והפסקתי להעריץ אנשים אחרים, דמי תמיד הייתה אחת מהזמרות האהובות עליי,
ואת השירים שלה שמעתי כל הזמן. ואז התודעה הכתה בי - דמי פשוט תמכה בי כל הזמן והערצתי אותה תמיד.
ועכשיו… אני חושבת שאני יכולה להיחשב לובאטיק. אני פשוט לא יודעת אם כדאי להודות בזה.
וחוץ מזה, זה רק כינוי למעריצות. סתם שם. אני יכולה לומר שאני מעריצה את דמי ואוהבת אותה, כי זה ברור וזה נכון.
חפרתי.
לפחות חופש ! ♥
בואו נשתעשע עם האמוג׳י שלנו משיעמום! 💩
אבן 👊
נייר ✋
ומספריים ✌
המנצח בין השניים ✊
1 ☝
2 ✌
3! ✌☝
🎀 אוקיי ביי. 🎀
עריכה: אח שלי דפק את המחשב, אבל אני שומרת על קור רוח וברגע שהוא יתוקן אני הולכת לעצב מחדש את הבלוג.
הפעם העיצוב יהיה בהיר ואופטימי וכבר חשבתי על הכל.
ההתלבטות הגדולה ביותר שלי היא אם לבנות את העיצוב סביב קריאת ספרים+כתיבה או בלי נושא, והכותרת תהיה תמונה שתבהיר את העמדה המובהקת שלי נגד בריונות.
עזרה?
♥
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
