ההוויאן היקר,
אני מבקשת. לא, תיקון - מתחננת,
מתחננת שתפסיק להרעיד את העולם שלי עם כל מילה שלך (משהו קצת מזכיר את lightweight 
),
כי לוקח לו זמן להתייצב, אתה יודע, ואז אתה זורע מלח על הפצעים (שאתה יצרת) ובכלל, אתה פוגע בי מספיק.
החלטתי לקחת גישה של really don't care (יש כאן כבר 3 אזכורים לשירים של דמי! אני רשמית מכורה.) ולהתנהג באדישות.
אני לא הולכת להשקיע מאמץ בלשכנע אותו להיות משהו שכרגע אנחנו לא (הייתי חייבת להכניס את something that we're not),
אבל אני גם לא אוותר עליו לחלוטין. אני מתכוונת להקפיא את זה ולחכות שהוא יפשיר את הקרח, כי נמאס לי להתאמץ לחינם.
הוא דיבר איתי אתמול בקשר לכנס של דוקטור הו, והנושא בהחלט מעניין אותי אבל זה כבר מעצבן שהוא לא מסוגל לדבר איתי על משהו אחר.
כאילו, dude! אתה לומד איתי באותו הבצפר כבר שנה, קשה לך להשקיע טיפה מאמץ שאני ארגיש שאכפת לך?
אתה באמת כזה מטומטם שאתה לא שם לב לכל הרמזים שאני שולחת, שאני מנסה לשנות נושאים בכל פעם ושלי כן אכפת ממך? אתה באמת לא קולט את זה?
או שאתה רק מעמיד פנים כי אני משעממת או משהו? זה העניין? אני משעממת? חופרת? עושה יותר מדיי סמיילים (אני באמת צריכה להגמל מזה *-*)?
אני לא מבינה. אני לא מבינה אותך. למה לא יכולת להיות שקוף? או לפחות… שתתן לי לראות את הכוונות שלך? כי עד עכשיו זה לא היה ברור לי בכלל.
ואולי הבעיה באמת בי. זאת אני שלא קולטת את הרמזים שאתה לא שולח? או שאולי כן שלחת ולא שמתי לב? אני צריכה להסתכל על כל השיחות שלנו כדי לפענח איזה מסר סמוי שהחבאת בין השורות או משהו כזה? אתה מעצבן אותי!
אבל בזה העניין סוכם.
אני לא אסבול בגללך יותר.
אם תחליט שאתה בעניין שלי ותחליט גם להיות גלוי, אני אענה לך בכנות.
אם תחליט שלא? אני אלך ישר אלייך וארים רק אצבע אחת לאוויר (אחמ עוד אזכור לreally don't care… אחמאחמ) ^^
ובזאת זה נגמר. כאן נגמר הסבל למען ההוויאן.
ממני,
אומפה-לומפה ^ . ^
הו, ונ.ב -
OH OH OH, I REALLY DON'T CARE! ❤
✌
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: