חושבת לעצמי

ואו. אני חייבת לכתוב. ספרתי לאמא על הבלוג וזה כ'כ עזר, וספיפרתי לה שפתחתי עוד בלוג על החיים שלי, הפעם כאנונימית. עוד כמשמעותו מור באנגלית. שם שהתחברתי אליו כ'כ ואני ממש מבואסת-זה לא השם שלי, לא עוד השם השלישי ולא אחר. רק השם החסוי שלי. וכך בבלוג.

הנה משהו שהגעתי אליו כמסקנה, אחרי כל השנים.

"אני לא מאמינה שאני בכיתה א'! ואוווו!"

"אני לא מאמינה שסיימתי את כיתה א', אני בכיתה ב'!!!!!"

"אני לא מאמינה שאני כבר בכתה ג'!"

"אני לא מאמינה שאני בכיתה ד!!!!!!"

"אני פשוט לא מאמינה שאני בכתה ה'!!!!!, לא רוצה לעזוב יסודי!"

"אני כן מאמינה שאני בכתה ו'"

פשוט ככה. חד וחלק. אני מאמינה, אני סימתי ה' בהצלחה, אני מאמינה לזה ומודעת לכך שהתבגרתי. אני לא עוד ילדה קטנה. ועוד פעם לא מאמינה ולא מאמינה, אך הפעם אני כן. וזהו.

ויש לי עוד משהו שאני חייבת לחלוק, קשה לי לשמור בלב. אומנם מעכשיו, אבל זה ממש מעעיק.

אני עם חזיה. אמא שמרה את החזיות הקטנות שלה לי, והיום היא החליטה לחחרוץ גורלי מה שנקרא. (כאילו שאני מאמינה במזל, אבל כן במז"ל-מקום זמן להיות) אני עם חזיה ומעל גוזיה, וזה פשוט לא נעים כזה ובכיתי כן בכיתי אבל ככה זה. פשוט קשה. מפחדת מוות שהילדים בכיתה ידעו (ולמה אני עם גוזיה מעל?) והחלטתי שכשאני לובשת גופיות, תצרחי עלי תעשי מה שבא לך, אין מצב שאני אלבש חזיה. וויתרתי מספיק. ואז אני מגלה שצריך גם עם חולצה נופלת, רק זה חסר לי. שידעו שאני עם חזיה.

מכירים את הספר "טורף ברשת"? משם חצי מהפחדים שלי מגיעים. צחקו עליה שהיא עם חזסיה והכל. וגם לא לחברה 'הכי' טובה, לא אספר. רק אמא יודעת ותדע.

זוכרים משמרות זה"ב? זה באמת לא כ'כ נורא. ביום הראשון זה היה סיוט, בחיי. הרגשתי כאליו כל עם ישראל בא לבצפר, כשבעצם זה מאתייםחמישים הורים ארבע מאות יילדים. אבל אח"כ זה השתפר, למקום שאני רוצה להיות מתאמת. אבל לא בדו סיטרי, שם רק ס'. חס וחלילה. אבל לשמחתי אני רק פעם אחת בכל השבוע שלי בדו סיטרי (:

אוף, אני צ ריכה להחליף חברה ביום אחד שלה.. אתמול לא באתי לבצפר, ותחף אדבר על זה ( וואו, שמחהשמחה :)

ביום חמישי היתה חתונה לבני דודים שלי, בהתחלה התביישתי כרגיל לרקוד ואח"כ? התפרעתי מוות. ואתמול, התעוררתי ב-15:30. בחחיייי! אני רציתי להתעורר בשתים עשה וחצי, ולא תיארתי לעצמי שחצי יום אני הולכת לבלות בשינה. ואו! שיא גינס! לפפחות בשבלי (:

אז חברה שלי החליפה אתוי תאמול במשמרות, וזה לא החלפהנ כי אתה חבר של מישהוף זה החלפה תמורת החלפה. אבל עדל זמן שלה... היא די בסוף הרשימה.ה וזה שבוע הכיתה שלנו שבוע הכיתה המקבילה.

והטקס? הטקס היה מצויין. רק שלי שינו את התפקיד, כי הייתי צריכה להזמין את יושב ראש ועד ההורים והוא לא יכל להגיע בסוף........ חחחחחחחחחחחח כמעט באתי להגיד את זה, 'נזמין את..' ואז נזכרתי (טוב שהטקסט היה לי מול העיינים) ועשיתי הפסקה בין לבין.. והיה ממש כיף בחתונה! ומההה?! היה תשיר מרי יו של ברונווווווווו! יותר נכון פיטר טהובייייי! טוב נו ברונו מארס זה שם במה (כן בחופש הגדול חקרתי על המפורסמים שאני אוהבת) ופיטר משהו (יש לו שם משפחה מסובך) זה השם האמיתי שלו.

יאללה, ביי.