The sky is the fucking limit. Do whatever you want. |
| 10/2015
מלא טרור, ושמחה מהחיים שלי
לאור המצב במדינה, אני מרגישה מחוייבות לכתוב על זה משהו. להתייחס. להביע על זה את דעתי.
אבל יודעים מה?
פאק איט. לא רוצה.
אני לא רוצה כי יש לי דברים יותר חשובים לדאוג לגביהם. גם אם זה סדרה חדשה שהתחלתי לראות, וגם אם זה להתלונן שלא ראיתי את החברה הכי טובה שלי כבר איזה חודש.
אני מבינה שזה משהו שצריך לדאוג לגביו, ולהיות מעודכנים, ואני כן. אני יודעת מה הולך. אני קוראת כתבות ב-ynet. אני רואה חדשות, אבל אין שום דבר שאני יכולה לעשות לגבי זה, אז אני מעדיפה לא לדאוג לזה.
קיצר..
חיי החברה שלי די השתנו בזמן האחרון.
חלק מהאנשים שלא הסתכלו עליי אפילו שנה שעברה אומרים לי היי ובוקר טוב, אני הרבה יותר קרובה לחברה שהיו לי איתה בעיות. חזרתי להיות בסדר עם מישהו שלא היינו בקשר בכלל איזה שנה וחצי, וסגרתי כמה דברים שהייתי צריכה לסגור.
הוצאתי כמה אנשים עם השפעה רעה מהחיים שלי.
יש לי צורת חשיבה טיפה אחרת.
יש לי ציונים טבים בבית הספר.
באופן כללי אני חושבת שהדבר היחיד שנשאר לי לעשות, זה להגיב על דברים קצת פחות. לדבר קצת פחות.
אבל בגדול אני יכולה להגיד שאני מרוצה מהחיים שלי. שאני שמחה.
ואני באמת מרגישה שאנשים אוהבים אותי, ושאני חלק די חשוב מחיים של חלק מהם.
זה קצת אירוני שאני מרגישה כזאת שמחה ואופטימית כשכל הטרור הזה סביבי.
אבל משום מה, לא אכפת לי.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
