The sky is the fucking limit. Do whatever you want. |
| 2/2016
את לא יודעת את זה
את הדבר הכי חשוב לי בעולם,
אני אעשה הכל בשילך,
את יודעת את זה.
את הדבר היחיד שמעניק לי תקווה כשאני בבור שחפרתי לעצמי,
את גורמת לי ליותר אושר מכל דבר אחר,
את יודעת את זה.
אבל את תהיי חייבת ללכת יום אחד,
את תהיי חייבת לעזוב אותי,
אני יודעת את זה.
| |
אני מצטערת, אבל לא אכפת לי.
לא אכפת לי שיש עוד מיליוני אנשים בעולם הזה, שחשובים לא פחות ממני.
לא אכפת לי שלכל אחד ואחד מהם יש חיים משל עצמם, ומחשבות משל עצמם, והיסטוריה, ומערכות יחסים, ורצונות, וחלומות...
לא אכפת לי שאני רק חלק קטן בכל הדבר הזה שנקרא "העולם".
לא אכפת לי כי לא צריך להיות לי אכפת.
לא יכול להיות לי אכפת.
אני רוצה להתמקד בבעיות שלי, וברצונות שלי, ובחלומות שלי.
אני רוצה להתייחס לאנשים שאני משפיעה עליהם. ולאנשים שאני חלק מהחיים שלהם.
ויכול להיות שזה אגואיסטי מצידי.
אבל יכול להיות שגם מזה לא אכפת לי.
כי בסופו של דבר אני חיה את החיים שלי, עם האנשים שאני רוצה לכלול בהם.
אני בונה לעצמי את החיים וקובעת לעצמי מה אני אעשה ומה לא. ומה אני אגיד, ומה לא.
לא אכפת לי מהאנשים האחרים שיש בעולם הזה.
כי גם להם לא אכפת ממני.
| |
אני לא יודעת
אכפת לי?
לא אכפת לי?
אני לא יודעת.
אבל השאלה היא אם אני רוצה שיהיה לי אכפת.
גם את זה אני לא יודעת.
"אני לא יודעת". זה תמיד מה שהייתי אומרת כדי להתחמק מדברים.
להתחמק מהאמת, להתחמק מהתמודדות.. מהמציאות.
אבל אין לי באמת ממה להתחמק.
אני רוצה שיהיה לי. אני מחפשת ורודפת אחרי עניין.
עניין בחיים, שאני אהיה מעניינת. אולי...
אני לא יודעת.
אני לא יודעת מה אני רוצה.
מה אני רוצה מהחיים שלי. מה אני רוצה מחברים שלי.
מה אני רוצה מ... הכל. מעצמי אולי? אני לא יודעת.
אבל במקום ללכת ולחפש לעצמי תשובות.
תשובות לשאלות לא פתורות, אני נשארת.
אני נשארת במקום, מחייכת, עם ראש ריק, ומתלוננת
שאני לא יודעת.
| |
חרא
זה חרא שזה לא עובר
זה חרא שאני לא מצליחה לסלוח
לשכוח
את כל הרוע והשנאה שמלווים אותי כבר כל כך הרבה זמן.
כל כך הרבה זמן שאני מנסה להיות חיובית ואוהבת.
תומכת. דברים שלא נתנו לי, אני מנסה לתת לאחרים, לחברים
שזורקים אותי לצד. הם לוקחים, לוקחים, ולא באמת אכפת להם.
הם מקבלים את מה שהם רוצים, וזורקים אותי לצד כמו קונדום משומש.
משאירים אותי עם כל החרא שהם הוציאו. כל החרא שהם הוציאו! נשאר אצלי בפנים, ואני בפח.
אבל לתת הם לא נותנים.
אני מנסה. מנסה למנוע מזה להשפיע עליי.
להישאר חיובית! תישארי חיובית אפרת. אבל...
בשביל מי אני עושה את זה בכלל, אם לא בשביל לעבוד על עצמי שאני בסדר?
| |
אני מעדיפה להיות עם חברות שלי כשהן שיכורות.
ככה אני לא מרגישה מטומטמת.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
