לגרוב גרביים (כן, אמרתי לגרוב, האקדמיה מרשה לי!) שהתחממו על התנור, בטח לא משתווה בכלל לאורגזמה.
ואת החיבוקים של החורף אפשר לחבק לנצח.

ואפשר לשתות את התה המיוחד שלי בלי לדאוג שהוא יתערבב עם הזיעה שתטפטף לתוכו.

ואני אוכל לקנות את המטריה הצהובה שתמיד חלמתי עליה.

אני אקדיש ימים שלמים לנסיעות ארוכות באוטובוסים, רק כדי לצייר ולחתום את שמי על החלונות.

אני ארדם פעם בכיסא הנדנדה במרפסת, ורעם יהיה זה שיעיר אותי, ולא יתושים ו.. "ברחשים".

יהיו לי ימים רעים, ואז אני אוכל להגיד שאני בכלל לא בוכה וזה הגשם שהרטיב לי את הפנים.

החורשה שמול הבית שלי תהפוך להיות שוב ירוקה, ויהיה אפשר באמת לצאת לצלם שם.

תהיה לי סיבה ללבוש את הסוודר שהאקס שלי שכח אצלי.

הריצות יהיו הרבה יותר מהנות.

וחשוב מכל, לקראת סוף החורף אני אוכיח לעצמי שוב, שאין ספק שהעונות צריכות להתחלף הרבה יותר מהר.