ילדות היא משהו שלא הספקתי לחוות. זו המסקנה העיקרית שעולה מהטענה שלך.
יש לי חור בזיכרון שנפרש על פני 11 שעות, והשנתיים הבאות מטושטשות לי.
את כיתה ג' התחלתי בפרידה מאבא שעזב עם מזוודה, וסיימתי בערפול קשרים
חברתיים, תוך השמת דגש על מצויינות ולימודים. את כיתה ו' התחלתי עם בעיות שינה,
וסיימתי עם חתכים על הזרוע. את חטיבת הביניים התחלתי בבולמוסים וסיימתי עם צומות.
והנה אני בתיכון, עוד תקועה במעגל של היצר ההרסני שלי, עולה לכיתה י"א וברצינות
מאמינה שלא אצליח לסיים את השנה הזו. לא בחיים, לפחות.