אהובי רצה לקטוף פרח ולשים בשיערי
אהובי אמר לי שזה המקום הכי יפה שהפרח יהיה בו
אהובי שאל אם זה בסדר שיסתובב בלי חולצה כי חם לו
אהובי נראה כל כך נפלא
אהובי סירב שאכין לנו ארוחת בוקר והתעקש לעשות זאת בעצמו
אהובי מכין את הקפה הכי טעים בעולם
אהובי חיבק אותי חזק כשהבין שהיה לי סיוט
הוא תמיד יודע איך להרגיע אותי
אהובי מחבק אותי חזק גם כשהוא ישן
אהובי מחייך בכל פעם שאני מחייכת
אהובי מבקש עוד נשיקה ועוד נשיקה
ואף פעם לא נמאס לו משפתיי
אהובי משתדל תמיד להבין אותי גם אם אני לא הגיונית
אהובי נמשך אליי למרות שראה אותי עירומה אין ספור פעמים
אהובי מזכיר לי שוב ושוב כמה אני יפה בעיניו
לאהובי לב רחב והוא האדם הכי טוב וחם שאני מכירה

אבל
כשסיפרתי לו שצמתי חמישה ימים
הוא החזיק אותי בידיים רועדות
השעין את סנטרו על ראשי
והרגשתי דמעה נוחתת על צווארי. 

חזק יותר, מהר יותר, אני כמעט ויכולה להרגיש אותו מושך לי בשיער ומשאיר לי סימנים על הישבן.
תאהב קצת יותר בכוח, תשתחרר מהרגש, הלוואי שהיית יכול.

הוא מגביר את המהירות אבל לא מכאיב, לא מושך, לא סוטר.
כלום.
הוא אוהב מדי.

תזיין אותי, אל תחשוב עליי, למה אתה כל כך עדין, למה כל כך אכפת לך,

אני לא רוצה רגשות,

אני רוצה להשתחרר, אני רוצה לצרוח, אני רוצה לבעור מכאב וחרמנות גם יחד,

תפסיק להיות עדין, תפסיק להיות אכפתי, תפסיק לנשק וללטף אותי,

איפה הברוטאליות כשצריך אותה? 

את בכלל לא צריכה להיות שם

לכי

-

בואי

את צריכה להיות כאן

הם באמת משתמשים במכות חשמל כדי להחזיר אותך לעולם הנורמאלי שלהם.