מנגינות.
לא הרבה אנשים מעריכים את כוחן. את העוצמה האדירה שלהן - את היכולת להתחבר אליהן כ"כ...בקלות.
להישאב פנימה ו...כל הגוף פועם בקצב אחיד, כאילו מעולם לא הוגדר כחלקים נפרדים של אותו השלם, אלא כחלק שלם שכמו תזמורת, פועל בהרמוניה מושלמת והצמרמורות לא חודלות להגיע. מהתרגשות והתפעמות מגודל היצירה, כמובן.
Assassin's Creed... מנגינות כ"כ ייחודיות. מדברות היסטוריה, ולא רגשות.
מציגות מצבים, אך לא מתח.
הכל כ"כ שקוף עם המנגינות הללו ועם זאת - המשחק מתאים את עצמו למנגינה (מה שהינו מצפים ההפך).
היסטוריה.
מי היה מאמין שאפשר לתמלל היסטוריה של מסע צלב שלישי ליידי מנגינה? לשקף את הלך הרוח באמצעות מקצב מסחרר ומנגינה סוחפת.
מי היה מאמין שאפשר לתמלל היסטוריה של הרנסאנס באיטליה ליידי מנגינה? להלחין את פסטיבל המסכות בונציה, להגדיר את האווירה ברחובות פירנציה, את פרץ הגאונות של לאונרדו דה וינצ'י ליידי מנגינה.
מי היה מאמין.
והינה אני מאמין; מלחין דני ושמו בישראל ג'ספר קיד/Jesper Kyd מצליח להתעלות מעל להיסטוריה וכאילו שאותו רצף אירועים אובייקטיבי-לכאורה נכתב בדפיו לאחר המצאת המנגינה. יצירת אומנות. התאמה שלא תיאמן. היסטוריה שמתחקה אחרי מנגינה.
מי היה מאמין.
והינה, הצטרף לשורות הכוח גם לורן באלף/Lorne Balfe, מלחין סקוטי, ליצירת האומנות הצבעונית במשחק ACR, רביעי לכותר, ונתן את חלקו. הוא בהחלט הצליח ועל כן - נתנו לו את שרביט המלוכה עבור AC3 (שיוצא ב30 באוקטובר השנה).
מנגינות רבות משלל משחקי AC הצליחו לסחרר את ראשי, אך הייתי רוצה להציג לכם את השמות הנבחרים שלי ומי יודע, אולי בעתיד אתן את האינטרפטציה שלי עליהן:
Venice Rooftops - מנגינה קיצבית. עוד אצליח להשחיל מילה עליה בעתיד;
Sancturary - מנגינה עצובה מאוד שמצליחה בהחלט לשקף את מה שהיא אמורה לשקף;
Scheduled for Deletion - מאוד קיצבית ומסמלת סוף והתרסקות עולמות. דרמטיות בשיאה;
ואחרון לרשימה הזו: כותרת הפוסט - Ezio's Family - יצירת מופת.

יום טוב לכולם! ושבת שלום :]
