מקום: מקום בדוי כלשהו שגובל היכן-שהוא עם "לעולם לא", "הארץ התיכונה" ו"הוגסמיד", AKA המקום בו הדמויות קורמות עור וגידים והפילוסופיות הגדולות לובשות צורה-של-ממש.
זמן: תקופת הפגרה הטלוויזיונית של רצועות השידור המיובאות.
תיאור המקרה:
בהשראת המשחק הממכר "Icon Pop Quiz", התחלתי להריץ בתעלות ראשי זכרונות, מקרים, מאווים, זמנים שמחים, כאלה שפחות במטרה למצוא להם שם.
בהתחלה ניסיתי לתת רק מילה אחת מן ההוויה המתהווה - כמו STEVE לתמונה של תמונה-עצמית עם אייפון, ידוע גם בשם STEVE JOBS. לאחר מכן, ראיתי שאני צריך להיזכר יותר קשה ולאיית נכון, לדייק בכמות המילים שמתוקתקות על המקלדת, כמו BEAUTY AND THE BEAST (אני החכם שהוסיף THE בתחילת השם -.-).
בכל מקרה, הבנתי שקשה להיזכר במדויק באירועים שעברו ועוד יותר הבנתי שבשביל שהדלתות לזכרונות העתיד ייפתחו, עלי להגדיר את המחשבות השונות ולקטלגן כמו "עובד 'GOOD GUY GREG' החודש" בחברת ביטוח כלשהי.
כמובן, יש מחשבות שאני יודע מהן - אך איני יודע להגדירן ויש את אלה...את אלה שהעדפתי לשכוח. למחוק מהראש. להעלים כל זכר לקיומן. אבל בשביל להתקדם בחיי ולא להיתקע בשלב 4 היה עלי לעשות חשבון נפש עם עצמי - מהו אותו מכשול וירטואלי שמוצב בחזית מצחי, המסרב להיפתח למען מעבר של מחשבות פנימה והחוצה?
נכון, כשאני עובר על סמלים כמו הסבון מFIGHT CLUB אני מתרגש מחדש אבל מחשבה היא לעיתים רק מחשבה ועל כן - יש להניחה בצד ולתת לחיים להתקדם במורד הנהר - לא מכוח הנפילה וההיגררות, אלא מכוח השחרור וההרפייה.
הנה אני אומר - קשה לי להיזכר. קשה לי להגדיר. אני רוצה בכל מאודי להתקדם אבל אני מונע מבעד עצמי לאיית נכון את ההגדרה (כי לשם "ג'ון" יש כ"כ הרבה ואריאציות כתיבה :S ).
אולי מכוח הכתיבה ועצם פרסום הפוסט הזה אוכל להרפות תודעתית מן הקושי. אני צריך ללמוד לשחרר לפני שהטרנד הנוכחי יהפוך לחולף ואפספס את רכבת המשא אל "מפעלי העתיד (ע"ר)".
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
אשף הסודות גמביט