אם הייתם יכולים לבחור את מקצוע העתיד שלכם, כשהפעם אין דאגה לכסף, לזמן או למשפחה -
מה הייתה הבחירה שלכם? איך הייתם בוחרים להגשים את החלום הישן או את התחביב שלכם?
~~~
כשאני חושב על זה, אנשי החזון הגדולים של המאה הזו ידועים בתור שוברי מוסכמויות.
כל אותם סיפורים על אנשים מפורסמים שיושבים בכיסאות המרופדים-היטב שלהם בראש חטיבת פיתוח יוקרתית שמשלחת את חזונה לכל הגלובוס.. הסיפורים שלהם אודות עזיבתם טרם עת את המסגרת התוחמת של הלימודים, רצון לממש קודם את חזונם ואחר-כך, לשקוע במחשבות עמוקות על כסף והצלחה.
המפכניות הזו, שמרתקת כ"כ בדרך שבה היא מגיחה מעל פני הקרקע בדרך... לא תואמת מציאות. היא לא שגרתית, בואו נאמר ככה.
פרקטיות. מעשיוּת.
אנשים רבים בעלי יכולות רבות וכישורים שכליים הולכים לאיבוד בג'ונגל הבטון מאחר ויש להם שתי דרכים שעומדות לפניהם:
הדרך למימוש החלום-החזון-מושא דימיונם העשיר והדרך המעשית, שמסיתה את מחשבתו של האדם אל דרך שלאו דווקא תרצה אותו מבחינה נפשית, שכלית ורגשית, אלא דרך שתעזור לו "לשרוד" בעולם.
ברוב המקרים - האדם נאלץ לזנוח את חלומותיו למען הרווחת כסף למחיתו הבסיסית.
רוברט פרוסט כתב פעם על שתי דרכים שניצבות בפני האדם בחייו, ועליו לבחור בדרך כלשהי.
כל דרך מציעה את אשר היא מציעה, מרתקת את הקורא בדברים שישיג אם יבחר בדרך.
לשיר שכתב בנושא קוראים "הדרך שלא נבחרה" מהסיבה הפשוטה - אי אפשר להחזיר את הגלגל לאחור ברבים מהמקרים ולטעום משני העולמות יחדיו וגם תמיד יהיו מחשבות על "מה אם": מה אם היינו בוחרים להגשים את החלום ואחרי זה להרוויח כסף או להיפך - להרוויח כסף ועל הדרך להגשים את החלום, או כל קומבינציה אחרת שיכולה להתרחש.
[מומלץ להיכנס כאן בכדי לקרוא את השיר הנפלא שכתב בצורה ויזואלית נהדרת]
אז אדם שניצב מול החלטה גורלית - האם לבחור בדרך חיים שיוכל להנות ממנה ולהפיק ממנה תועלת רגשית, או בדרך שתענה על צרכיו הפיזיים בעולם התובעני ובכך יכול להיות שישכח את חלומותיו - יודע שלא יהיו לו הרבה צמתים בחיים בו יוכל להכריע את עתידו.
בודדים האנשים שהדרך הפרקטית והדרך האידאליסטית שלהם הן אותן דרכים.
נכון, אנשים שבוחרים בדרך הפרקטית לומדים לחיות ואף להנות מהמקצוע או העיסוק שבחרו בחייהם, אבל... מה עם אותם האנשים שידעו שהם טובים במשהו, אבל מאחר וחיו בעולם פרקטי שמייעד את כל תושביו לחיים שכאלה, הם הרגישו תחושת פיספוס? תמיד אמרו להם: "מה ייצא ממך? מה תעשה בחייך?" הם יודעים שיש בתוכם את היכולת להיות משהו, אבל הם לא יכלו לממש את החלום בגלל דאגות לעתידם ובהמשך - דאגות לעתיד משפחתם או לחלופין - הם לא מסוג האנשים שבנויים לשילוב אורח חיים פרקטי בחייהם והם יודעים שהם שווים משהו, על אף שאינם רואים אור מעיסוקם לעיתים קרובות.
אין ספק שאדם צריך להיות פרקטי על מנת שיוכל להמשיך ולהתקיים בכלל ולהתקיים בכבוד בפרט בעולם המודרני.
העולם המודרני תובעני ודורש שאדם יעבוד למען לחמו, למען פרנסה הגונה ולמען ניהול אורח חיים בסיסי.
אבל מה יגידו אותם אנשים ששונאים את העבודה שלהם, או שממהרים לבחור מקצוע לחיים מבלי לדעת אם הוא הכי מתאים עבורם וכיצד החיים שלהם יתנהלו מעתה, כשהרצון הוא שבחירת המקצוע והכסף הנלווה וכן האושר הפרטי של האדם יעלו באותו הקנה, מה שלא קורה בד"כ?
ישנם סיפורים על אנשים ש"בחרו במקצוע הלא נכון", עשו שינוי מסלול מתישהו בחיים שלהם ומימשו את חלומם.
בנאדם שעובד בהייטק ומחליט להירשם לתכנית מאסטר שף כי הוא יודע שזה מה שהוא אוהב והוא לא מוצא עניין במקצוע שעבד בו.
בנאדם שהכיר רק מקצוע אחד וריאלי בחיים שלו משנה מסלול ומחליט להפוך להיות שוקולטייר בעל רשת קטנה של חנויות שוקולד בוטיק.
ואסיים את הפוסט עם השאלה שעימה פתחתי אותו:
אם הייתם יכולים לבחור את מקצוע העתיד שלכם, כשהפעם אין דאגה לכסף, לזמן או למשפחה -
מה הייתה הבחירה שלכם? איך הייתם בוחרים להגשים את החלום הישן או את התחביב שלכם?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
אשף הסודות גמביט