כל החלטה שעשינו, בין אם היא טובה או רעה, החלטה משמעותית או זניחה - אם ההחלטה הזו הייתה בזמנו הרת גורל, הרי שעד היום היא נותנת אותותייה.
העיסוק הזה ב"מה אם". מה אם הייתי מדבר איתה שבוע לפני?
אם הייתי טס לבולגריה בדיוק לפני שנה?
אם הייתי חושב לפני שעשיתי משהו פזיז?
כל אלו, ושאלות הרבה יותר מהותיות, הינן באות ממקום שאני מתעב אישית, וקוראים לו "החכמה בדיעבד."
מה היה קורה אם הייתי מחליט לבצע אחרת? איך זה היה משנה את הדבר שכשבאתי להתלבט לגביו נעצרתי בצומת?
צומת שבה יש בד"כ שתי דרכים.
האחת - האידאלית. זו שטבעי לבחור בה.
השנייה - המאתגרת. זו שדברים יכולים להתנהל אחרת מכפי שציפית אם שמה יידרכו כפות רגלייך.
חכמה בדיעבד זהו צד מתנשא ו"עליון". זהו מקום מאוד רברבני מצד אחד, ומצד שני - בא ממקום מסויים של התנערות מאחריות מחד גיסא, ושל נקיפות מצפון מאידך גיסא.
מה יעזור אם אתלבט שוב? מה ייקרה אם אריץ את השתלשלות האירועים, לאורך כל השרשרת הארורה, עד שאגיע להווה, בתור ה"אני" החדש?
זה ייתן לי תובנות? רק בדיחה לא מצחיקה במקרה הטוב, תסכול וצער במקרה הרע.
תאמינו לי, עבור אותו מקרה שבגינו נעמדנו לפני אותה צומת והיינו צריכים לחשוב, להתלבט, להתחבט, לקחת את כל גלגלי ההצלה, זה היה אירוע שהתאים לנקודה המסויימת ההיא בזמן, לאותו המקום, לאותה הסיטואציה, לאותו מהלך הרוחות ולאותם האנשים הנוגעים בדבר.
אז נכון, אפשר תמיד לפנטז על "מה היה קורה אם...".
יכולנו להיות כל דבר, כעיקרון.
אבל אגיד את זה ככה - אם לא היינו עושים את הבחירה ההיא אז, אותה בחירה שנחקקה בזיכרון שלנו (כי אם לקום על רגל שמאל או ימין זו סתם אמונה טפלה) לא הייתה מובילה אותנו לאן שאנחנו כיום, להיות האנשים שהתהוונו כך.
בכלל, כל הרעיון של "השתלשלות האירועים אם הייתי עושה..." זה עיסוק מאפקט מאוד ידוע שקוראים לו "אפקט הפרפר". כל הרעיון באפקט הזה שלכל דבר שאנחנו עושים, יש השפעה עלינו או על מישהו אחר. הסרט "אפקט הפרפר" עוסק גם הוא ברעיון של האפקט ואף הרחיב אותו לכדי שינוי האירועים הגורליים בחייו של הדמות הראשית במטרה להראות את השינוי. האמת? אני לא הייתי משנה דבר. למה? כי מי שאני, מה שעשיתי, הטעויות שעוללתי, ההחלטות שנפלו כמו מטבע בכף ידי - היו בחזקתי, בשליטתי, עיצבו אותי להיות מי שאני, לחשוב כפי שאני חושב עכשיו.
כמובן שלשגות פעמיים באותה הטעות זה אידיוטי לחלוטין, אבל אפשר לומר שאם אנחנו לא מתכוונים לחזור על אותה דרך עקומה, אז הרי שהטעויות חישלו אותנו, גרמו לנו להתפכח ופקחו את עיניינו.
כמובן שישנן בחירות שהייתי משנה, אבל הכל טוב ויפה בדמיון שלי. אני לא רוצה לשגות בעבר כי אז עיניי לא יהיו מכוונות אל העתיד.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
אשף הסודות גמביט