העולם התקדם לו המון במאה האחרונה, קל וחומר בשנים האחרונות.
כולנו גדלנו על פלאי הטכנולוגיה השונים: האפשרות לראות סרטי קולנוע, לצפות בסדרות טלוויזיה ולהנות ממשחקי מחשב.
השנים כך חלפו ואנו תמיד אומרים - מה שהיה אז לא יוכל להיות עכשיו.
אומרים שהזמנים השתנו, שהאמצעים משוכללים יותר ומנסים גם להתאים את התכנים אל קהל היעד שמתאים את עצמו לסביבה וחוזר חלילה.
אנחנו גם אומרים שהתקופה שבה נולדנו בה היא תקופה טובה יותר, עשירה יותר ומחנכת הרבה יותר:
סדרות הטלוויזיה היו מחנכות יותר, משחקי המחשב היו פחות אלימים והסרטים היו סיפור קלאסי.
אולי סוד הקסם היה טמון בפשטות של הדברים כי באמצעות שיר קליט, דמות מרהיבה ואופי שקל להתחבר אליו, תערבבו הכל ונקבל סדרה של ערוץ החינוכית.
אנחנו יכולים להגיד מה שנגיד, אבל משהו מאותם הזמנים השאיר חותם בנו ותמיד יעלה איזשהו זיכרון, ספק נוסטלגי ספק כי הזיכרון עצמו נחקק טוב, שיעלה חיוך, שיגרום לנו להריץ בראשנו את אותן העלילות הנושנות, את אותן הדמויות הבלתי נשכחות.
הסדרות הללו, וגם משחקי המחשב הישנים והסרטים המאובקים, נשאו עימם ערך מוסף של הנאה, של צליל מתנגן ושל חיוך שמתנוסס. כמה עמוק הצליחו לחדור אותם זיכרונות מוסיקליים אל נבכי הראש שלנו? תעמידו את עצמיכם למבחן!
(הערה: כל הקטעים המנוגנים מבוצעים על-ידי. הכל משמיעה מוסיקלית ללא סיוע של תווים)
**מתעדכן בתדירות לאורך הימים הקרובים. שווה לעקוב**
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
אשף הסודות גמביט