...And here, at last, I discover a strange truth

כל אחד מאיתנו מוגדר כאינדיבדואל בעל אסופת תכונות המיוחסות לנו.

כל תכונה שבקרבנו נמדדת בכמות מסויימת, ביחסים המגדירים את מי שאנחנו.

אם כן, מה מגדיר אותנו כבני משפחה, כחברים, כאנשים בחברה?

סך כל מעשינו, סך כל הגישות שלנו וכן גם הסיבות שמאחורי פועלינו והכוונות שמניעות אותנו אל עבר המטרה שבשמה פעלנו.

אלו יכולים להיות פנס המאיר את פנינו באור לבן וחיובי או כמסך גדול שמאפיל על האישיות שלנו ועל מי שאנחנו באמת.

אנחנו מאופיינים לא רק לפי התכונות שלנו, אלא לפי מה שאנחנו בוחרים לעשות עם זה כלפי חוץ.

באור חיובי ובאור שלילי - אנחנו תמיד אותו האדם.

אם כן, מה שאנחנו בוחרים לעשות הוא מה שמצייר אותנו כלפי חוץ בעייניהם של העוברים והשבים, של החברים והידידים, של האנשים הקרובים אלינו באמת.

כל אחד מיוחד בדרכו שלו. על כן - למה לא לשאוף להיות בצד המואר של עצמינו?

אשלייה נוספת:

בברכת שבת שלום וחג שמח,