לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

...And here, at last, I discover a strange truth


"בדיוק כך! לא הבחנת, אף על פי שעיניך ראו הכל. וזו בדיוק הטענה שלי. אני, למשל, יודע שישנן שבע-עשרה מדרגות, כיוון שגם ראיתי אותן וגם הבחנתי בהן." -שרלוק הולמס; שערורייה בבוהמיה


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ספטמבר 2013    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
2930     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
9/2013

בכמה תשלומים תרצה את זה? // המעבר הטבעי מגיר לטוש מחיק


מוצא את הפוסט מאוד רלוונטי לפוסט הזה במומלצים.

 

 

יש לנו בעיה עם דברים במינון גבוה.

זה פסיכולוגי כמעט: 

אדם רואה המון מילים מצורפות זו לזו, מתארכות לכדי פסקאות שנערמות זו על גבי זו ויהיה לו קשה לבלוע אותן.

כתיבה סוחפת זה עניין של נקודת מבט, אבל רעיונות טובים אף פעם לא מתבזבזים.


פוסטים רבים שנראים ארוכים ומסורבלים לא מזמינים את הקוראים לקרוא, על אף שהרעיונות נהדרים ועל אף שהפוסט כתוב בצורה נהדרת ועל אף שכותב הפוסט הביא נקודת מבט רעננה על כל העסק. 


ישנו קשר ישיר בין ההתקדמות הטכנולוגית לבין היכולת שלנו לספוג המון דברים במכה אחת.

זה מתחיל בזה שהקדמה החדשה הביאה עימה סיפוקים מידיים, קצרים, תמציתיים וקולעים; אנחנו התחלנו להיות מורגלים לצרוך דברים במינונים קטנים, המוגבלים ל155 תווים; סמיילים הפכו לקיצור נמרץ של רגש, שלא לדבר על מילה אחת שהיא שדה סמנטי בפני עצמה.


זה לא אשמתנו. נהפוך הוא: הקדמה הטכנולוגית ממשיכה כי אנחנו נועדנו להמשיך הלאה אל העתיד.

אין רע בטכנולוגיה; היא טובה, היא עוזרת, היא מממשת תכליות.

אם בעבר היינו פותחים עיתון וקוראים בעיון את הכותרת הראשית, הרי שהיום אנחנו מקבלים התראות למכשיר בצורה של כותרת קצרה במטרה למשוך קהל קוראים. איך אפשר לתמצת מצב מתוח בין ארה"ב לסוריה לכדי מסרון קצר מאפליקציה טורדנית?


היום אנשים מרגישים כאילו הם בריצה מתמשכת, מוכרחים להספיק הכל ולהתנסות בהכל. חייבים להיות מעודכנים בכל המתרחש, להצליח לשתות את הנס של הבוקר, לקרוא הודעות בטלפון ועוד לעבור על אתרי החדשות לפני ששכחת את האורות דולקים ביציאה. 


איך מנגישים כתיבה, גם אם היא מתרחשת במדיית האינטרנט, לקוראים? איך מעוררים את הרצון לשבת על הכסא מבלי לגלוש לאתר נוסף במקביל, לקרוא ואם יתמזל מזלנו - להקדיש מחשבה ולהגיב?

הצרה היא לא של הקוראים לדעתי, אלא של הכותבים. 

הרעיונות נהדרים. צורת הכתיבה פנטסטית. 

אנחנו לא מוכרים טקסט נהדר, אלא מוכרים את התשוקה אליו.


איך מוכרים תשוקה לקריאה?

משחררים את כדור השלג במורד הגבעה.

איך זה קורה? באמצעות הנגשת הטקסט לקורא.

כמו שלוחות עם טושים מחיקים עתידים להיעלם כמו חבריהם הגירים, ככה הקדמה הטכנולוגית מציעה שלל אפשרויות להנגיש טקסט לקורא:

בצורה חזותית (תמונות), בצורת וידאו או הקלטת קול ואפילו בצורת טיזרים שנועדו לפתוח את התיאבון (תשאלו את היוצרים של "שובר שורות" איך הם הצליחו באמצעות טקסט שהם לא כתבו ובאמצעות מקבץ תצלומים מעונות שהם כבר הקרינו בעבר לגרום לעונה האחרונה של הסדרה להיות מצופה כ"כ).


האירוניה בכך שהפוסט הזה לא מונגש בצורה שהיטבתי להציג. הו וול.


נכתב על ידי אשף הסודות גמביט , 17/9/2013 01:24   בקטגוריות ישרא  
24 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אשף הסודות גמביט ב-26/9/2013 01:59



Avatarכינוי:  אשף הסודות גמביט

בן: 29

Skype:  תבקשו, תקבלו :) 

תמונה




הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , פילוסופיית חיים , שירה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאשף הסודות גמביט אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אשף הסודות גמביט ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)