לכבוד יום השיויון השני של השנה - היום הראשון של הסתיו - כתבתי את נקודת מבטי על עונת המעבר הזו. מוזמנים לקרוא, להתרשם ולחוות את דעתכם לגבי הכתוב ^^
אתם גם מוזמנים לקרוא את מה שכתבתי ביום הראשון של הקיץ (ואם תרצו להגיב פה או בפוסט המקורי :).
ארבע עונות ואפילוג
היום-הראשון-של-הסתיו שמח! 
והנה הסתיו שב אל מחוזותינו.
נדמה כי הנפש עוד חלוקה בדעתה
בדבר נכונותה של העונה;
ושוב - העלים נושרים.
צבעים עזים של חוֹם ושלכת אופפים את צועדי השבילים.
החולות נישאים הרחק, אל מושבם בקו הסוף.
החצב מרים ראשו לאיטו, ירח משקיף על שכנו הקורן.
מהו הסתיו באמת?
שבילים מאדימים, תהפוכות הנישאות באוויר?
אולי קול מטר של יורה, ענן שיורד אל העם?
ואולי - הסתיו לובש מלמלה של שינוי.
אדרת כבדה שנושאת בבטנה ערפל וטל של בוקר.
הערפל חולש על הרחובות ומציף הלבבות;
הטל מכסה הכל במעטפת של קור ותהייה.
ירח נגלה מן ענן.
חלום נושן מטפס על גב ההר.
מפסגתו נגלים נופים מרהיבים של מעבר
מן חולות היום לערפילי הליל.
על קו האיזון שבין רצועת הסוף אל מול שולי המשקעים
ניצבת ענווה עונת הסתיו.
השטיח קטן לעין שיעור לטאטא תחתיו שארית המחשבות
ואחרון הרגשות.
סופה קרבה.
אל מול האור המתעמעם מתחזקת אפלת הכוכבים.
כוחו של היום נחלש אל מול התחזקות החשכה
כי הנה - יום ההיפוך התדפק על דלתות המשקיפים.
מהו הלילה שמפניו אנו מסיטים מבטנו?
מיהו החורף שבגינו אנו עורמים תפוחי-אדמה בתוך סלסלותינו?
אל נא פחדו מן העלטה - קבלו אותה בקרביכם;
קרבו לבבכם, חממו ידיכם והסכיתו למשמע תשוקותיכם.
עם שקיעת החמה צפות המחשבות.
הרגשות מתערבלים ומצעידים הם אותנו בשבילי ההתעמתות.
הלוחם שאוחז ברומח הינו הזכרונות
וכנגדו - התהיות עם מָגֵן צמוד אל חזה.
קשה לתת לאותן התחושות להציף הראש
והנה - רוחות השינוי נושאים תקווה;
הסתיו מזמין אותנו למעבר שמוביל מן שלהי הקיץ אל שולי החורף.
מהו הסתיו באמת?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
אשף הסודות גמביט