...And here, at last, I discover a strange truth

אם זה השלום, אז מהי המלחמה?

אם זו המציאות, איך יתעצב העתיד?

מהו שלום באמת, אם יורשה לי לשאול?

אוסף של הסכמים, הקובעים לפה ולשם סדרי עולם?

מציאות ללא מכאוב ואכזבה?

איך נדע לזהות את השלום, כשהוא יבוא להתארח בין כותלי חברתינו?

האם הוא ילבש בגדים לבנים של חג ויישרה תחושה של נועם ושלווה?

האם הוא יינסה להתרצות בלי סוף בפני האנשים הרבים במילים חסרות תוכן ומשמעות?

האם קיומו הוא כמעיין מרכיב להשלמת החלל הריק, כשרוב הזמן המציאות מאופיינת בגוונים רבים ואחרים?

אם זה השלום, אז מהי המלחמה?!

כל-כך הרבה שאלות, ולב מיותם מרגשות...

החלטה שתיפול לפה, או שתגשים מציאות שמה.

איך נדע לזהות את השלום, כשיירצה לשהות זמן מה בקרבנו?!

אני אולי רואה שחורות ואפילו חסר תקווה במילותיי, אך אני אופטימי מאוד ברצף מילים זה;

אני יודע שהשלום נמצא וקיים, הוא בהחלט יושב לו על ענן איפשהו מעל ביתנו...

הוא פשוט איבד מערכו כשהוא ה"דבר" שממלא כל חלל ריק כי לשלום יש ערך גדול מהבנתנו.

אז מהו השלום באמת, אם יורשה לי לענות?

השלום זהו עצם קיומה של ההתפשרות.

השלום הוא הדברים הקטנים שנאמרים ונעשים בשם האחווה והרצון הטוב.

השלום הוא גם מענה לאי-הסכמה שחייבת לבוא לקיצה

למרות שרבים מתבלבלים כשהם חושבים שזהו ניצחון חד-צדדי.

השלום מתחיל מאצלנו בלב בתקווה שישתקע בין כותלי חברתינו

כי אם לא עכשיו - אז מתי?