אהבה זה כשאתה מוכן לעשות את כל הנדרש על מנת לשבות את ליבה וכדי להיות איתה לעוד דקה, לעוד שעה, לעוד יממה;
אתה מוכן להכיל ויתורים ולעשות הקרבות לא מתוך הרעיון שאתה צריך להשתנות בעבורה, אלא מתוך הידיעה שהכל שווה זאת ושהיא שווה זאת וכל זה..מתוך הבנה עמוקה שאילולא היא - היית חושב שההפך הוא הנכון, כשבעצם הנאמר במשפט זה הוא הדבר האמיתי ביותר שאומר - זאת היא.
הבאתי הבוקר זר פרחים שטוף שמש, משובץ בצבעים רבים.
עיניי דבקו בם ללא יכולת לערער על המראה.
רכות הַנְּחִיתָה במרומי קודקודי הייתה מאלחשת ומגע החזות נעים.
לעת ערב ובוקר בשנית - והשכל עודנו ממחשבות גואה.
אתמול לעת זריחה הנחתי זר פרחים על סף דלתך.
להביא אותו לך, ליבי זעק בתחינה.
בזו עוקצנות הגבעול, בזה ורוד חלומך
ליבי כך ענה: לשזור אותם על קורות ביתך כהזמנה.
שעות רבות חלפו ואוגדן ורודי החוטם קמלו למראיך
מחשבותיי כזכרונותיי נשענו על קטומי הגבעול.
מבעד לזגוגיות האישון נפעמתי מיופיך
לא ידעתי מה לומר, איך לנסח או לשאול.
ימים רבים הספיקו לחלוף וזר הפרחים נותר איתן ורענן.