לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

...And here, at last, I discover a strange truth


"בדיוק כך! לא הבחנת, אף על פי שעיניך ראו הכל. וזו בדיוק הטענה שלי. אני, למשל, יודע שישנן שבע-עשרה מדרגות, כיוון שגם ראיתי אותן וגם הבחנתי בהן." -שרלוק הולמס; שערורייה בבוהמיה


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוגוסט 2013    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
8/2013

ניגודים, למה הם באים תמיד בצבעים? // שחור על גבי לבן





"מה, זה ברור! זה שחור על גבי לבן!"
-"האמת, שחור על גבי צהוב יותר ברור"

מוטיב השחור ולבן חוזר על עצמו כמעט בכל מדיה חזותית: בין אם זו תכנית טלוויזיה או סרט, תיאור בספר או רעיון עתיק. 
השתרשה האמונה כי שחור ולבן הם ניגודים אחד של השני: שחור זה היעדר אור ולבן זה מכלול כל הצבעים.
הנקודה היא שהמשחק בשחור ובלבן הוא כלי מנצח כשרוצים להביא למסך ניגודים.
אף פעם לא ברור מה מייצג מה; השחור מייצג את הרע היחסי והלבן - הטוב היחסי ויכול להתקיים ועוד איך ההפך.
מה שתמיד בטוח שכל אחד בא בגישה שונה; השחור נמצא בעמדה הפוכה לעמדה של הלבן בנוגע לנושא מסויים.
השחור והלבן יכולים להיות יריבים או ידידי נפש; הם יכולים להתחיל כקווים מקבילים ולבסוף - יהיו שזורים זה בזה.
אחד נמצא שמה בכדי להדגיש את השני -
ככה מושגת העצמה של כל אחת מן הדמויות על בסיס הניגוד: הניגוד של אחד מעצים את ההיפוך אצל האחר.
כשמגיעים לעסוק בהמחשה של הניגודים כדמויות, הדרך הכי נפוצה היא מייצג של צהוב ושחור דווקא, ופחות לבן ושחור, על אף שזה על אותו עיקרון.




[הגדרה על בסיס הניגוד. הערך לקוח מתוך מילון "אבן-שושן"]


הרבה צמדים של דמויות, שמנוגדות באידאולוגיה שלהן, שמנוגדות ברעיון שהן מעבירות לצופים או לקוראים או שהן מנוגדות בעמדה שלהן אחת כלפי השנייה, מיוצגות על מסך הטלוויזיה או בין דפי הספרים. אילו צמדים שכאלה אתם מכירים?

[מופסה וסקאר. מתוך "מלך האריות"]

[ג'ייקוב ו"בארי"/האיש בשחור. מתוך "אבודים"]

[טוליו ומיגל. מתוך "הדרך לאל-דוראדו"]

אתם מוזמנים לרשום את הצמדים שאתם מכירים בתגובות! ביחד ניצור את מאגר הצמדים הכי גדול קול

הרעיונות שלכם:

[ת'ור ולוקי. מתוך הסרט "ת'ור". Clair]


[אנדי וסיד. מתוך הסרט "צעצוע של סיפור". Clair]

 


[קורק ואיזמה. מתוך הסרט "הקיסר נפל על הראש. dorian.]

 

 



[אודיט ואודיל. דמויות מהבלט "אדם הברבורים". מתול הסרט "ברבור שחור". My Prerogative]


*חשוב: אם אתם מציעים צמדים, עדיפות לכך שאחד מיוצג ע"י צבע כהה והשני ע"י צבע בהיר - לשמה שואף הפוסט [והדוגמאות]
*מי שרוצה ליצור קשר בשביל סתם לדבר, עצה או בעיה, ניתן לפנות אלי אישית למייל: [email protected]
נכתב על ידי אשף הסודות גמביט , 31/8/2013 20:06   בקטגוריות פרספקטיבה אחרת, השקפות  
21 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של My Prerogative ב-2/9/2013 17:22
 



"מסביב יהום הסער..." // אופטימיות זהירה


בואו נודה: המצב במדינה מאוד מתוח, זה מעל לכל ספק.

מאות אנשים בערים המרכזיות מצטיידים כרגע במסכות מגן לקראת מלחמה אפשרית בחזית הסורית.

כל אחד מציב את האולטימטום שלו: תתקיפו - ונתקוף.

או בקיצור: אף אחד לא נשאר חייב.


אני לא בא להיכנס לדיון פוליטי כזה או אחר כי התמצאותי במפת הכוחות מזערית, אולם קריאתי את הלך הרוחות מעיד כי הציבור חושש.


עכשיו, נאמר זאת בבירור: תמיד יש סיכוי, בכל יום ביומו, שתפרוץ תקרית ואפילו מלחמה באזור שלנו עקב המדינות השכנות, היסטוריה כזו או אחרת והמפה הפוליטית במיקרוקוסמוס ובמאקרוקוסמוס.


אין אף אדם במדינה שרוצה שמלחמה תקרה, אבל עלינו להיות מודעים: המצב מתוח מאוד, ואנחנו אחת מיני זירות התגוששות במלחמה שיכולה לפרוץ.


האם אתם מוצאים מקום לספק בכל הדיווחים החדשותיים אודות מלחמה שבפתח ובכך אתם נוקטים באופטימיות זהירה, או שמא אתם השלמתם עם המצב ומכינים את עצמכם לקראת מה שיכולה להיות המלחמה הבאה?


לפני יותר מ-10 שנים פרצה מלחמת עיראק (או מלחמת המפרץ השנייה) שבה ארה"ב גם לקחה חלק, רק שאז היא הציבה אולטימטום לסדאם ופה, במצב הנוכחי, ישנה קריאת תנאי: "אם ארה"ב פולשת אלינו[לסוריה], אז אנחנו נגיב בכל הכוח".

בנוסף לכל החששות, רוסיה שלחה הבוקר ספינות לים התיכון כהכנה לתגובת נגד אפשרית.


נשמעים קולות מנגד שאומרים: זו הבעיה של הסורים שטובחים באזרחיהם בהמונים - נשים וילדים - ועושים שימוש בנשק כימי ולא אכפת לנו אם יביאו עליהם את הקריאה לבוא  לדין. אני לא נכנס בכלל להיבט שכל הטריגר הזה של הכניסה לעימות עם סוריה שלא נוגע כלל לכל מה שקרה בשנים האחרונות עם 2 מיליון הפליטים וטבח העם הנוראי. ארה"ב [שעוד מגבשת את הדו"ח אודות השימוש בנשק כימי] ובריטניה [שעוד לא גיבשה דעה] לקראת פעולה ורבים אומרים: שלא יתקרבו לאזור שלנו, שכן הם יביאו עלינו מלחמה לא רצויה שאנו לא צד ישיר בה.

אין אנו צריכים לעמוד מנגד אדישים למצב ומאידך - אנחנו צריכים לדאוג קודם כל לאינטרסים שלנו ולביטחון הפנים שלנו.


על כן, אני שואל את השאלה הבאה:

האם אתם חושבים שיפתח עימות שבו אנו יכולים להיות חזית או צד בעניין או שמדינות העולם ינקטו בצעדים זהירים אל מול הכוחות המגוננים על סוריה, כדוגמת איראן רוסיה וסין, ובכך תתעכב המלחמה?


 


 

ההיסטוריה חוזרת על עצמה?

 

 

[מן העיתונאות הכתובה: 18.3.2003, טרם פרוץ מלחמת עיראק: הכותרת הראשית בידיעות]

 


 

[מן העיתונאות הכתובה: 18.3.2003, טרום פרוץ מלחמת עיראק: קריאה להתגוננות. רלוונטי גם היום?]

 

 

 

[מן העיתונאות הכתובה, אז והיום: הצטיידות בערכות מגן טרם פרוץ מלחמת עיראק, 18.3.2003]

 

 

נכתב על ידי אשף הסודות גמביט , 29/8/2013 13:56   בקטגוריות שגרה  
הקטע משוייך לנושא החם: תהיה מלחמה?
14 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אשף הסודות גמביט ב-31/8/2013 18:05
 



ציוני הבגרות הגיעו! // בית ספר נגמר רשמית היום


הגיעו ציוני הבגרות.

ככה זה נראה:


עכשיו - בית ספר נגמר, ועוד עם טעם מתוק בפה קול


נכתב על ידי אשף הסודות גמביט , 28/8/2013 15:00   בקטגוריות שגרה, החיים  
84 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של Gerber ב-2/9/2013 14:06
 



רף הריגוש // ההנאות הקטנות של החיים


מהו רף הריגוש?

זהו אותו גבול עליון, הפקק של הבקבוק אם תרצו, שכדי להגיע אליו צריך להתמלא בהתרוממות רוח, בהתרגשות, להתנפח מרוחות של התפעמות מדבר מה.


רף הריגוש יכול להיות מושג בקלות מאוד או במלחמה עיקשת עם עצמינו;

זה יכול להיות מהתרגשות ממראה נושן, זה יכול להיות צחוק מתגלגל;

זה יכול להיות אוכל נהדר, זוהי יכולה להיות מוסיקה מרוממת נפש;

זו יכולה להיות הספונטניות של החיים או לחלופין לחיות בקצה באופן תמידי.


אומרים דברים רבים על הדור הנוכחי ואפשר להסכים איתם או להתווכח עליהם, אבל אפשר להסכים על דבר אחד:

בטלה מובילה לשיעמום ושיעמום זה חטא.

השיעמום מגיע עם שלל תופעות לוואי שאחד מהם הינו הרצון להפיג אותו.

אוקסימורון ממש - התוצר הלא רצוי של השעמום הוא הצורך להעלימו.


אם נחבר את השיעמום עם רף הריגוש, נגלה שהרף מתרומם מעלה-מעלה והמרחק מן הפסגה הזו רק גדל.


למה הצורך שלנו להגיע לקיצוניות, אקסטרים בשמו האחר, הוא המפלט היחיד מהשעמום? 

איך קרה שאנו לא יכולים להשביע את השעמום עם דברים פשוטים?


לכאן מתקשר היבט נוסף שנקרא "סיפוקים מידיים". 

אם אנחנו לא מרגישים בזה מיד - זה בעל השפעה נמוכה, לא יעיל, לא מספק. פשוט לא.


השילוב הזה של הצורך להסתפק מדברים בצורך מיידי, מבטלה (שנובעת ממפלטים טכנולוגיים רבים) שמובילה לשיעמום ומרף ריגוש שמרקיע שחקים - 

קיבלנו קיצוניות מסכנת ומהתיישנות מהירה של דברים שמקבלים מהר מאוד את הכותרת "טרוויאלים", "בנאליים", "נדושים" ו"ישנים".

שום דבר לא ישביע יותר את התאבון להתרגשות חוץ מהקיצוניות שבדבר.

שום דבר לא יספק יותר את האדם המתבונן שמחפש עיסוק תמידי.

שום דבר לא ירצה יותר את השעמום.

שום דבר לא יגע יותר בשמיים.


כל אלו רחוקים מלהיות ספוקלציות חסרות שחר וביסוס אבל מצד שני - זה יכול להיתפס כהכללה מתנשאת על כלל האנשים כשבפועל - בכל אחד מאיתנו יש את היצר הזה שיכול להתפרץ - יצר השיעמום - בתנאים הנכונים. 


אם כן, השאלה הנדרשת היא:

מה מרגש אתכם? מה יכול להוביל אתכם לסף הריגוש? האם אתם מתפעלים מן ההנאות הקטנות של החיים או שאלה הפכו לסמויים מהעין ואף נדושים וכל שנותר הוא לחפש דברים גדולים וקיצוניים?

 

*הקישורים מפנים לפוסטים שלי בבלוג הזה שדנים בהרחבה בחלק מהרעיונות שהועלו כאן. תוכלו להגיב אליהם, אם תרצו, פה או בפוסט הרלוונטי.


נכתב על ידי אשף הסודות גמביט , 27/8/2013 15:48   בקטגוריות השקפות  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אשף הסודות גמביט ב-28/8/2013 00:02
 



לדף הבא
דפים:  

Avatarכינוי:  אשף הסודות גמביט

בן: 29

Skype:  תבקשו, תקבלו :) 

תמונה




הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , פילוסופיית חיים , שירה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאשף הסודות גמביט אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אשף הסודות גמביט ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)