"החיים שלי בסכנה, טים," אל ג'ובאני אמר לחברו. הם ישבו בחדר חשוך בביתו של טים ורטה. דלת המשרד הייתה סגורה, למרות שבמילא אף אחד לא יכול היה לשמוע את שיחתם. חמשת בניו של טים, כמו גם בנו היחיד של אל, ישנו בחדרי השינה בקומה העליונה. לגבי פולשים, לא יכלו להיות כאלה. הבית היה מאובטח באופן מלא ונמצא באמצע של שומקום.
"למה אתה אומר את זה?" טים שאל. הוא ישב מול אל, השולחן מפריד ביניהם.
"זה." אל הניח מכתב על השולחן. טים לקח אותה והביט באל בהלם לאחר שקרא את הכתוב.
"איך הם מצאו אותך?"
דאגה עלתה בעיניהם של שני הגברים כשאל החל להסביר לטים על העניין. "אני לא יודע, אבל אני חושב שכדאי שתביא הנה את הבנות שלך לפני שהם יבינו שהם גרים באותה עיירה."
טים דפדף בתמונות, עוצר באחת של נערה הולכת במורד רחוב. מבטה היה קבוע למטה, ידיה בכיסי הג'קט שלה, שיערה מתנפנף ברוח.
"זאת..." טים התחיל.
"איב," אל סיים, מביט בתמונה. "זאת איב שלי." היא הביט בטים. "תחשיב את האפשרות לקחת את המשפחה שלך לחופשה. ריק ישאר איתך ושלחתי את איב לבית ספר לאומנות למשך הקיץ. אם אלה לא מספיק גרועים, תסתכל על המכתב שהגיע עם התמונות."
"ניסיון יפה להתחבא, ג'ובאני." טים קרא. "זהו?" נשלח אליו הנהון. "היא יודעת?" טים הצביע על הבחורה הבודדה בתמונה.
"לא."
דפיקה נשמעה על הדלת. טים התרומם כדי לענות. כשהדלת נפתחה, שני נערים, בלונדיני וברונטי, הביטו בהתאמה אל אבותיהם. "מה קורה כאן?" הבלונדיני שאל, מביט באל. לאחר שאיתר את התמונה על השולחן, הוא הרים אותה. "מי צילם את זה? איך?"
אל משך בכתפיו.
הברונטי הצטרף לחברו. "מי זאת?" הוא שאל, מביט בתמונה ולאחר מכן באביו.
"אישתך לעתיד," טים התלוצץ, אבל הבחור הבלונדיני עדיין נשאר רציני, פניו אפילו לא מתעקמות לחיוך מתבדח.
"זאת אחותי," הבלונדיני אמר בעגמומיות.
"אתה מתחתן איתה... ואתה חותם את גורליהן של משפחותינו," טים אמר לברונטי.
הנער בקושי הביט באביו, לאחר מכן בתמונה. "תכיר את איב," אל אמר, מקיש על התמונה. "הבת היחידה שלי."
"והיורשת של הון משפחת ג'ובאני," הבלונדיני לחש.
©
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
