תותי שלי
מאז שהכרנו תותי שלי במעצר בית , 16 חודשים שתותי שלי היה במעצר בית , מעצר בית בגלל חברים .
תותי שלי היה מתנדב במשטרה הוא היה שומר שבת הוא היה מושלם ! הבחור הכי פחדן בעולם.
לא עושה עבירות ותמיד מכבד כל חוק , תותי שלי בשרות הצבאי שלו היה מגבניק , 2 חברים שלו מהצבא ביקשו ממנו שייקח אותם לאיזה אתר בנייה
ושם הם עשו שוד , תותי שלי לא ידע !!! רק לאחר מכן הם סיפרו לו על המעשה ,לקחו את תותי שלי לחקירה והמשטרה טוענת שהוא נקרא "שותף לפשע "
אחרי 7 חודשים מהקשר שאנחנו נלחמים עם ההורים שלו , נלחמים 16 חודשים במעצר בית ועם המגבלות של השעות סוף סוף
היה המשפט המכריע .. השופטת החליטה לגזור עליו 20 חודשי מאסר .
השמיים נפלו עליי , איך ? איך אפשר ? היא אפילו לא מכירה אותו איך היא יכולה לתת לו 20 חודשי מאסר !
הוא עבד כל השנה הזאת שהיה במעצר הוא הלך לקצינת מבחן והיא רשמה שהיא לא ממליצה על בית סוהר . איך ? הרי
הקצינת מבחן היא השליחה של הבית משפט אז מה הולך כאן ??
לאט לאט השלמתי עם העובדות קיבלתי את זה , קיבלתי את זה שחבר שלי נכנס לכלא .
כל הזמן הייתי אומרת לו אני מפחדת לחכות לך שאולי אחרי זה תשתחרר ותרצה להיות לבד , והוא ענה לי תמיד ב"מה פתאום !! כל התקופה הזאת היינו ביחד נראה לך שאני יוכל לעזוב אותך . "
כל כך רציתי שהכל יהיה חלום שהוא מתישהו יגיד לי סתם עבדתי עליך אני לא נכנס . אבל מפעם לפעם כל פגישה שניינו בוכים עוד לפני שהוא נכנס ,
אין פגישה שלא היינו מדברים על זה ובוכים כי זה עצוב זה כאילו לוקחים לי אותו עד שבניתי משהו יפה משהו מושלם עם מישהו שהוא כמוני ושאנחנו מסתדרים מעולה ובלי ריבים אז למה ? למה לקחת לי אותו ? גם ככה ההורים שלו לא נותנים לי לראות אותו והשעות עם התובעת כל הזמן בשביל לראות אותו הוא צריך לשלוח לעו"ד שהוא צריך לצאת ולא תמיד מאשרים לו בביהמ"ש וזה היה חונק .
אחרי חודש פתחו לו את המעצר בית עקב זה שהוא נכנס לכלא . בחודש הזה נהינו כמו שלא נהיינו בכל הקשר !
לכנו לצימרים הלכנו לחרמון יצאנו למועדון !!!!! כל לילה היינו ישנים ביחד !!! הלכנו ל"נייטמר בראשלצ " אכלנו במסעדות , נהננו טיילנו עשינו חיים בכדי שלא ירגיש טיפה פספוס שיהיה שם .
ואז .. ה16\3\21 הגיע !!! היום המפחיד שבו לוקחים לי אותו היום שבו הוא צריך לסגיר את עצמו .
נסעתי ברכב עם אחיו הגדול וחברה שלו , הבטחתי לתותי שלי להיות חזקה ולא להישבר מולו להיפרד ממנו בחיוך ולא בדמעות .
ואז ירדתי מהרכב של אח שלו ראיתי את תותי שלי מולי עם 2 תיקים וג'ל בשיער חתיכי יותר מאי פעם .
מחבק אותי , לא הפסקתי להסתכל עליו בעוד שההורים שלו שם ואח שלו וחברה של אח שלו , והנה קצין יוצא מהדלת המפחידה ההיא
דלת מברזל עם חלון קטן שיש בו סורגים . כמו בתא של כלא שרואים בסרטים .
והוא אומר שהגיע הזמן להיפרד .
תותי בא חיבק כל אחד עם נשיקה .ואז הגיע התור שלי . הוא חיבק אותי חזק חזק והתחלנו לבכות .
אמרתי לו "אני לא בוכה כי אני עצובה !! אני בוכה כי אני מתרגשת מפה אתה תצא חופשי ! "
ולאחר כשעתיים הוא מתקשר אומר לי :" מאמי הכל בסדר ! כולם פה נחמדים והביאו לי לאכול וסידרו לי את המיטה
יש לי פה חדר אוכל מסודר וחדר כושר ושיעורי תורה כל ימי רביעי וכל ימי שני יש לי ביקורים של שעה וז ביקורים פתוחים
בלי חלון וטלפון. "
כמה שמחתי שהוא אמר לי שטוב לו ושיש לנו ביקורים כל יום שני .
ואז הוא אמר לי : "הביקורים של כל שבוע ביום שני למשך שעה הם רק לקרבה ראשונה [הורים אחים]"
אמרתי לו בקול שבור ורועד חנוק מבכי .
"ומה איתי ? "
והוא ענה ............" לקרבה שנייה יש פעם בחודשיים למשך שעה ): "
אמרתי לו "מה ? "
הוא אמר לי :"כן אבל אל תדאגי יש מסמך מיוחד מעו"ד ואנחנו נעשה את זה וזה יהפוך אותך לקרבה ראשונה " .
היום זה השבת הראשונה שהוא שם .
השבת הראשונה בלעדיו . כמה שזה נראה קל מהצד לאנשים שאומרים לי "אז מה הוא כולה בכלא זה לא שהוא מת "
אז אתם לא יודעים מה זה לחכות לטלפון מאדם שאתם אוהבים כי אתם לא יוכלים להתקשר אליו אחרי יוםעבודה ועצבים שאתם
יודעים שיש רק אדם אחד בעולם שיכול להרגיע אותכם .
אתם לא יודעים מה זה להתגעגע לשיחות הארוכות האלה בלילה לפני שינה .
אתם לא יודעים מה זה לפחד להרגיש לבד בעולם .
אתם לא יודעים את ההרגשה הזאת של המרחק ...
אני כל כך מתגעגעת אלייך תותי שלי .
אני מתגעגעת לריח שלך שפשוט גנבתי לך את הבושם מהחדר שלך .
אתה לא יודע איך זה להיכנס אלייך לחדר ואתה לא בבית ...
אתה לא יודע איזה בכי זה לאסוף את החפצים שלי ושלך מהבית שלך ולהעביר אותם אליי לחדר ,
אתה לאיודע איזה כואב זה להיכנס לחדר שלי ובכל עבר יש תמונה שלנו
אתה לא יודע מה אני עוברת כאן לבד .
אין לי מישהו לדבר איתו וגם המשפחה שלו לא באמת שומרת איתי על קשר כל פעם שאתה מתקשר אני משקרת לך ואומרת לך
שאני בקשר איתם ושהם מתקשרים ושואלים אבל זה לא נכון .
אני לבד פה . אני לבד בזה .. אני לבד ואני מתה להתקשר אלייך סתם להיות איתך על הקו אפילו לא לדבר
רק לשמוע את הנשימות שלך שאתה נרדם לי בקו השני ב3 בבוקר . אחרי שיחה של 4 שעות על סתם שטויות.
אני מתגעגעת ללכת איתך למסעדות אכול כפי יכולתך ,
אני מתגעגעת לשבת איתך בבית קפה ,
אני מתגעגעת ללכת לראות איתך סרטים . אני מתגעגעת להתעורר ולראות אותך ליידי .
אני מתגעגעת לזה שאני מסתובבת לצד השני של המיטה ואתה מחבק אותי חזק מאחורה .
אני מתגעגעת לזה שאתה נשאר איתי בטלפון כשאני מתקלחת .
אני פשוט מתגעגעת אלייך . אני מתגעגעת לדוג איתך
אני מתגעגעת לנשק אותך . אני מתחרטת על כל פעם שעיצבנתי אותך
אני מתנצלת על כל פעם שבטעות אי פעם פגעתי בך ,
אני מצטערת על הכל ! אתה לא מבין כמה אני מעריכה אותך .
אמא שלי אמרה לתותי שלי שמחכים רק לו בכדי לעבור לדרום .
אני לא יודעת אם הוא סיפר את זה למשפחה שלו או לא אני רוצה שהוא יספר ושזה לא יבוא ממני .
אנחנו מחכים רק לך , אני מחכה רק לך כדי שנתחיל את החיים שלנו כי אצלך אי אפשר .
אולי עדיף ככה רחוק . רחוק מהכל התחלה חדשה של חיים חדשים לשכוח את העבר .
עבודה חדשה בית חדש התחלה חדשה !
משנה מקום משנה מזל ! אני מחכה למזל שלי איתך .
אני מחכה לך מחכה לך כל יום מחכה לך כל לילה ומחכה לכל ביקור !
3>
בבלוג זה
בכל הבלוגים
