החורף תמיד היה קר לי. אני בן אדם של אביב/קיץ עם השמש בחוץ, השמיים הכחולים,והים הכחול והעמוק.
אבל לחורף יש יתרון שתמיד ינצח את הקיץ, המגע החם שלה.
החום בכל הגוף שלה כשאני מחבק אותה, מלטף אותה. מעביר את ידי על בטנה, צווארה, רגליה, סביב המותן שלה, בכל גופה החם והנעים.
החזה המדהים שלה, התחת החטוב שלה, החום שיוצא לה בין הירכיים.
התחשוה הנפלאה הזאת שהיא מצמידה אותך אליה חזק, ושנינו מרגישים שאנחנו הולכים להתפוצץ מרוב חום.
את הידיים החמות שלה נוגעות בי ומענגות אותי ואת ההרגשה שזה נותן לך לא רק מבחוץ. איך שנינו הופכים לגוף אחד.
אנחנו נצמדים ולא רוצים להרפות, איך אפשר להרפות מכזאת הרגשה? סוף העולם לא יכול לגרום לנו להרפות אחד מהשנייה.
והחורף לא מפסיק לתת הזדמנויות כאלה להתחמם ולהנות מהחום שלה, מהחום האוהב והמפנק שלה.
אבל החורף הזה קררר....