האדם יודע הרבה יותר ממה שהוא מבין

כשאני צוחקת, אתם אומרים שאני מתנשאת וחושבת שמגיע לי הכל.

כשאני בוכה, אתם אומרים שאני כל הזמן בדיכאון ואני כל הזמן בוכה.

כשאני היפראקטיבית, אתם אומרים שאני יותר מדי היפרית ושאני צריכה להרגע.

כשאני שקטה ואדישה, אתם אומרים שאני לא מדברת עם אף אחד ואני מתנשאת.

כשאני מדברת, אתם אומרים שאני רכלנית ושאני צריכה להפסיק לדבר.

כשאני שותקת, אתם אומרים שאני מסתגרת ולא משתפת אף אחד.

כשהעיניים שלי מתגלגלות, אתם אומרים שאני כל הזמן עייפה ושאני עצלנית.

כשהעיניים שלי שמחות, אתם אומרים שאני יותר מדי מתלהבת ושאני צריכה להרגע.

כשאני חלשה ועייפה, אתם כועסים על ההתנהגות שלי ואומרים לי לקום כבר.

כשאני בריאה, אתם אומרים שאני צריכה לנוח קצת ולא להיות בפעולה כל רגע.

אני באמת לא יודעת מה הסיפור של כולכם כבר.

זה מתיש, זה קשה ומתיש, 

זה מעצבן.

אני יודעת שזאת תקופה לא פשוטה,

אני יודעת שאני עצבנית,

אבל אולי תנסו להתחשב בי ? 

אולי תשמעו כמה שאני צריכה אתכם ????