האדם יודע הרבה יותר ממה שהוא מבין

שוב חלמתי עליך.

חלמתי שאתה בחיים.

שלא באמת נהרגת בהתרסקות מטוס. 

" אז אמא, מתי אנחנו נפגוש אותו ? " 

" אני מניחה שמחר, יש טקס של חיל האוויר. " 

אנחנו במקום שנראה כמו הר הרצל, אין שם את המצבות והקברים,

יש שם המון חיילים במדים בהירים, ואני מחפשת אותך.

יש לי דמעות בעיניים, ואני מחפשת ומחפשת.

כל המשפחה איתי, והם גם מחפשים.

פתאום הייתה לי תחושה שראיתי.

רצתי אלייך, בטירוף, בלי להפסיק.

זה לא היית אתה.

פתאום ראיתי אותך.

הפנים המוכרות, מהתמונה עם החולצה הכחולה.

רצתי אלייך, וכאילו שאנחנו מכירים, נתת לי חיבוק חזק.

" את לא חולמת עליי סתם ... אני מבטיח לך. " 

" אבל מה שחלמתי היה אתמול משה ! היום אתה בחיים, איך אתה יודע ? " 

" אני יודע הכל .. זה לא סתם. " 

הדמעות לא הפסיקו לרדת.

ופתאום ראיתי את סבא וסבתא לידי.

חיבקת אותם, הדמעות בעיניים שלי התגברו.

התעוררתי, עם דמעות בעיניים, 

מתוסכלת מזה שזה רק חלום.