אמיתות.
|
כינוי:
קפקא הקטנה בת: 34
RSS: לקטעים
לתגובות
<<
אוקטובר 2013
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 10/2013
עצבות. אחרי ששמעתי את השיר החדש של יוני בלוך, אותו הציגה לי עירית לינור בקולה הרשמי החרוך מסיגריות, נהייתי עצובה. ממש יכולתי להרגיש איך העצבות פושטת על עורי; נוזלת דרך האוזניות אל תוך אוזניי; מחבקת את התודעה; וממשיכה להתפזר בין נימיי; מתפסת על עצמותיי; מתגנבת אל תוך ומחוץ לקימוריי, לקמטיי, לגומותיי; מתחבאת בתוך שיערי ומתחת לציפורניי. קולה של לינור פילח את האוויר כשהיא שואלת "נכון שיר יפה?" כן, כן, שיר יפה, תני לשמוע את התווים האחרונים של הפסנתר. היא החזירה אותי למושבי, לנופי ילדותי, לאוויר קריר, ולתשישות שאני סוחבת איתי מהלילה הקודם. אחר כך קולה של עירית נמוג והפך לרעש לבן ועיקש, ואני ניסתי נואשות לשוב ולקלוט את אותה תחנה. עד שנכנעתי.
אני מניחה שאני לא כותבת כי אני עמוסה מדי. מקונן בי איזה פחד שברגע שאתחיל, לא אדע היכן לסיים. המילים יצאו מעורפלות ומפוזרות, המשפטים יצאו קטועים, ולי לא תהיה הנחת שאני זקוקה לה כל כך. אז אני שותקת בינתיים, כי נדמה שככה קל יותר.
| |
|