אני יודעת שהוא זכה בהרבה פרסים, והוא זכה לביקורות מרהיבות ברחבי העולם, ושהטריילר נראה מסקרן בטירוף...
אבל הרשו לי להבהיר משהו,
סצינת סקס בת שבע דקות לא יכולה להחזיק סרט של שלוש שעות ללא עלילה. פשוט לא יכולה!
אני מעולם לא יצאתי באמצע סרט, אני חושבת שזה חוסר נימוס מוחלט, אבל אתמול אחרי שעתיים וחצי שבהן חשבתי באני באמת הולכת למות משעמום, פשוט מצאתי את עצמי עוזבת.
כשהייתי בערך בת 14 ראיתי את הסרט "פאקינג אמאל". זאת הייתה הפעם הראשונה שראיתי את החוויה שלי על המסך. וזה היה מצמרר ומרגש ומרהיב ומשגע, וזה הצליח לבלוע את כל כולי... אני חושבת שראיתי את הסרט הזה אולי מאה פעמים באותה שנה.
אחר כך נתקלתי בקובץ סיפורים קצרים, שאת שמה של המחברת כבר אינני זוכרת, וגם השם מאוד מעורפל, וגם אותו קראתי שוב ושוב... נמוגה מכל מילה שמצליחה לתאר בדיוק את המחשבות הכי כמוסות שלי באותן שנים.
אני לא אתיימר להיות מבינה גדולה בקולנוע,
אני כן אגיד שאני עוד זוכרת איך זה להיות בת 16. אני כן אגיד שאני זוכרת איך זה להיות בת 16 ומאוהבת. וזה לא זה, זה פשוט לא זה.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
קפקא הקטנה