מיני גיליון חנוכה

מה היה במיני גיליון הזה?

- חידון

- ספרים שאני מגנה עליהם מפני החושך

- ניגרים מהמגירה

-  פרק 5 לבירינית

-   תזכורת שלב 1 בתחרות כתיבה (מי שראה כבר את השלב זה לא ישנה לו)

-   הודעה

- טרילר ההוביט

חידון

מאת: הריט

(חלק מהחידות קשורות לספרים וחלק לחנוכה)

חידות קלות:

א. לאיזו סדרת ספרים יש 7 ספרים ושמונה סרטים?

פותר: הכותבת-סיפורים בהמשכים

ב. באיזו עיר התחיל המרד נגד היוונים בסיפור חנוכה?

פותר: שוקולד לימון

חידות קשות:

ג.  כמה נרות מדליקים בכל חג החנוכה?

פותר: שוקולד לימון

ד. איזה ספר נמצא במדור לקרוא או לקרוע והשם שלו קשור לנס (חפשו בגיליונות)?

פותר:

...

איזה מילים מסתתרות?

סופגניהסביבונספרותונלגיליונחופש

פותר: שוקולד לימון

ספרים שאני מגנה עליהם מפני החושך

מאת: הריט

כאן רשימה של ספרים שתמיד נמצאים באור כי אני תמיד קוראת אותם שוב ושוב:

1. הארי פוטר ושמע חתול- יש לי מסורת כזו כל חודשים\שלושה אחרי ששכחתי קצת את הסיפור אני קוראת אותם. שניהם הספרים האהובים עלי.
2. הנסיכה הקטנה וסוד הגן הנעלם-יש שם תיאורים כאלה יפים איך אי אפשר לקרוא אותם שוב ושוב?
3. נשים קטנות- חצי מהספר שנאתי (אמ גברת מראץ אמ) ובכל זו...
4. יומני הנסיכה- זה זבל, נכון אבל זה זבל שכיף לקרוא
5. מטילדה- אני פשוט אוהבת רואל דאל
6. מלך הגנבים- סיפור נחמד וחמוד שתמיד טוב לקרוא שוב ושוב

ניגרים מהמגירה

לא היה שבוע שעבר ואין לי מישהו לשים כאן אז פרסמתי שיר שלי (הריט).

ללא הסברים

מה שחור? מה לבן?

מה יפה? מה מכוער?

מה טוב? מה רע?

שחור זה גבולות, שלא קיימים.

לבן זה חוקים, שכולם עוברים.

יפה זה גן עדן, שאליו לא מגיעים.

מכוער זה גהנום, שבו כולם אומרים שנמצאים.

טוב זו זריחה, שעליה מצפים.

רע זו שקיעה, שתמיד חושבים שרואים.

מה הם גבולות? מה הם חוקים?

מה זה גן עדן? מה זה גהנום?

מה זו זריחה? מה זו שקיעה?

האם היה פעם אדע?

...

יש לכם גם סיפור\קטע\שיר למגירה? כתבו אותו בתגובות ואולי הוא יתפרסם כאן!

פרק 5 לבירינית

מאת: הרמיוני (לפרק הקודם לחצו כאן)

הבטתי בעצמי במראה המפותלת.

השפתון האדום הדגיש את שפתי, והסומק האדמדם הזכיר לי עגבנייה.

השמלה התכולה הזאת מעצבנת אותי, והתסרוקת הזאת ילדותית למדי. מי חשב על שתי צמות?

השמלה מזכירה לי גוון של שמיים אפורים. אבל מי אני שאתלונן? זה לא שיש לי כסף לחצי מהסכום של השפתון, ובטח ובטח שלא רבע מהסכום לשמלה.

טוב, אני יכולה להתנחם בעובדה שסנדלי העור האלו נוחים למדי.

המשרתת מובילה אותי לאולם גדול, ובו מחכים הרבה אנשים. אצילים ברובם. וחלקם כמוני, שהגיעו מאתונה.

כינורות ניגנו מבמה קטנה, ושלושה חלילים ניגנו גם הם. והיה גם נבל.

משרתים הסתובבו עם פירות חתוכים ומשקאות, אף על פי שהיה שולחן כיבוד גדול בפינה, עמוס כל טוב.

מתחת לבמה היו אנשים שרקדו, דיברו וצחקו. לרגע תהיתי אם תמיד יש נשפים כאלו.

"הי," לפתע הקפיץ אותי קול לידי.

"פביאן!" אמרתי בזעף, אבל בהקלה. "הבהלת אותי!" זעפתי.

"מצטער..." אמר בשקט וצחקק.

צחקתי.

הוא לקח מקלון עם אבטיח ומלון עליו, מאחד המשרתים שמסתובבים.

"אני אמצא את ארין," אמר, ונעלם.

לקחתי דובדבן אדמדם אחד המשרתים, ונעמדתי באמצע האולם בערך.

לפתע מישהו נגע בכתפי. "את נראית קצת מבולבלת," אמר לפתע.

פולו, חשבתי בבוז.

"את נראית טוב בשמלה הזאת," אמר וגיחך.                                  

גלגלתי עיניים.

היה רגע של שתיקה. "רוצה לרקוד?" שאל.

"אני גרועה בזה," אמרתי.

"בבקשה?" אמר, ועשה פרצוף מתחנן. "ריקוד אחד," התחנן.

"טוב," הסכמתי, בידיעה שלא יניח לי עד שארקוד עימו.

הוא כרך את ידו סביב מותני, ואני אחזתי בכתפיו בזהירות.

סיבוב, עצירה. סיבוב. צעד. צעדים פשוטים יחסית.

"אני אהיה בן ברית שלך?" העלה את הנושא.

נשמתי עמוק. ברור שאם אבקש ממנו לשאול את ארין, או פביאן, לא רק שהם יסכימו, אלא שזה יהיה גם אנוכי מאוד.

"אני לא יודעת." אמרתי והרכנתי את ראשי.

"את רק צריכה להסכים, או לא להסכים," אמר.

הוא נעצר, בעמידה, עדיין אוחז במותני ובזרועי.

נשמתי עמוק. "אני לא יודעת." עניתי שוב.

"זאת החלטה שלך. תודיעי לי עד מחר," אמר, ונעלם.

איך אני אמורה לא להסכים לו בלי להיות אנוכית ורעה? אני לא יכולה. איזה נשף נוראי...

"הכל בסדר? את נראית מודאגת," שמעתי לפתע קול מתחתי. נשמתי בהקלה. אלנה.

היא לבשה שמלה צהובה אוורירית, ושערה היה אסוף בשתי קוקיות נמוכות.

"אני מודאגת,"  אמרתי לעצמי בשקט. "אני לא מודאגת," אמרתי לפתע.

"אני חוזרת, בכל אופן. הם שוכחים שהנשף הזה לא ממש לילדים," אמרה, וחיוך ביישן על פניה.  

הנהנתי. "לילה טוב." אמרתי, וניסיתי להעלות על פניי חיוך משכנע.

היא הלכה, ויצאה מהאולם בראש מורם. מה יקרה לה? אני ממש לא חושבת שהיא... יודעת להילחם במשהו.

לפתע עולה במוחי תמונה של אלנה צורחת ובוכה באחד מקירות המבוך, כשהמינוטאורוס מעלייה, עומד לטרוף אותה באיטיות, נהנה מכל דמעה שנוזלת על לחייה, מכל צרחה שבוקעת מפיה...

אני ממהרת לסלק את המחשבה הזאת מראשי. היא לא נראית לי טיפשה. היא בעצמה סיפרה לי שהיא גונבת. וזה אומר שהיא יודעת להתחמק.  אז למה אני דואגת לה?

"הי," לפתע אני שומעת את קולה של ארין לידי. "היי," אמרתי בתשובה.

"את נראית מדוכאת," אמרה. "קחי. תיהני מהמשקאות שיש כאן. הם ממש לא דומים לאלו שיש באתונה. הם הרבה יותר טובים," אמרה.

לקחתי מאחד המשרתים כוסית יין קטנה, ולגמתי בשקט. יש ליין טעם סביר, אף על פי שלא מדהים.

"את רוצה לצאת?" שאלה לפתע ארין, והניחה על מגשו של אחד המשרתים את הכוסית שלה. הנחתי גם אני את הכוסית שלי, ויצאתי אל עבר המרפסת רחבת הידיים. יצאנו החוצה, חולפות מבעד לדלתות העץ הכבדות, ונעמדות ברוח הקלה. רק עכשיו הבחנתי בבגדי של ארין. שערה הבלונדיני מתבדר ברוח, ושערה אסוף בחצי צמה. היא לובשת שמלה וורדרדה ארוכה, שמתבדרת ברוח הקלה.  היא יפהפייה. פניה חלקות מדאגה, ועיניה הבהירות נוצצות בתקווה ואושר. פביאן עומד ליד הגדר העדינה, ועל פניו הבעה מדוכאת.

"גם אתה?" שואלת ארין בזעף מהול בדרגה, וממהרת לחבק את כתפו. אני נעמדת לצידם.

"שמעתי שמחר... מחר בבוקר אנחנו... נכנסים," אמר, מפוחד כולו, ורעד עבר בגופו. נעצתי את מבטי בקרקע.

"מחר בבוקר??" שאלה ארין, והביטה בי בדאגה. פביאן הביט בי גם הוא בעיניו הכחולות.

"לא ידעתי עד עכשיו," מלמלתי. "אבל אל תתנו לזה להדאיג אתכם. זה ברור שמתישהו הייתם מפחדים מזה- מחר, או היום- זה לא משנה את העובדות," אמרתי, בעודי ממשיכה לנעוץ את מבטי ברצפה. 

ארין נעצה את מבטה בשיח הגפן, ומיד התעשתה,  והביטה בפביאן בדאגה.

"היא צודקת," אמרה לבסוף.

היה רגע של שתיקה.

"אתם זוכרים את ההבטחה שלי?" שאלתי לפתע, מביטה בשניהם.

פביאן הדומם זז לפתע, והנהן בראשו, והביט בארין. "אני זוכרת," אישרה.

"אני אוציא אתכם משם. גם אם זה יגרום לי לשלם בחיי שלי," אמרתי.

פביאן הנהן, והביט בי בעיניו. גם ארין הסבה אליי את מבטה.

"אני מבטיחה שלא אתן לאף אחד משניכם- דיאנה, ופביאן- להיהרג במבוך." הבטיחה ארין.

"אני מבטיח שלא אתן לשתיכן- דיאנה וארין- להיהרג במבוך." הבטיח פביאן.

היה עוד רגע של שתיקה.

"למה הבטחתם את זה?" שאלתי בכעס.

"כי אכפת לנו ממך," אמר פביאן.

נשמתי עמוק.  הם לא יסכימו לחזור בהם מהחלטתם.  אין מה לעשות. אבל אני זוכרת שאני לא אתן לשניהם להיהרג. גם אם זה אומר שמירנדה לא תזכה לראות אותי עוד.

אני בטוחה.

תזכורת

שלב ראשון תחרות כתיבה

בשלב הראשון מה שצריך לעשות זה לכתוב קטע (זה בדרך כלל משהו קצר שבו יש רק מחשבות) של 5 משפטים עד חצי עמוד בוורד. בקטע הדמות צריכה להרגיש רגש מסוים.

עזרה קטנה (כולם יכולים להשתמש)

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A8%D7%92%D7%A9

תרדו למטה תראו מחסן רגשות, על כל רגש יש הסבר מפורט.

אני רוצה שתכתבו מה היה הרגש בסוף הקטע בלבן\בצבע שבו הרקע של המקום בו אתם כותבים.

*כן, אפשר כמה רגשות

כל המשתתפים:

1.Invincible Ruler הגשה

2.Dreaming I הגשה

3.שוקולד לימון D: הגשה

4.סיפורים בהמשכים - הכותבת הגשה

5.פרפר הכי יפה כשהוא חופשי הגשה

6. צ'לסי הגשה

7. ירדן הגשה בתגובות

8. studio H הגשה

9.מוריס :] הגשה

10.מאי סיפורים בהמשכים הגשה

11.בועות-סיפור בהמשכים

תאריך הגשה: 21.12

הודעה

ב31 לחודש נוציא מיני גיליון סיכום השנה. מה זה אומר?

שבגיליון הזה תהיה רשימה שבה יכתבו כל הספרים הטובים שיצאו השנה.

כל מי שרוצה יכול לכתוב בתגובה נפרדת (נניח וכתבתם משהו על המיני גיליון הזה) שם של ספר שיצא בשנת 2012 שהוא אהב + הסבר מה הוא אהב בספר.

טרילר ההוביט

 http://www.youtube.com/watch?v=s9G8duM1HeU

קרדיט על הרעיון

קרידיט לבלוג "פוטושופ למגירה" על החתימה והשלט למעלה