אני בטוחה שזה קרה לרובנו אם לא לכולנו, ההתאהבות הזאת בבלוג של אדם אחר. וגם אם לא מדובר בהתאהבות של ממש, רגשות של חיבה חזקה בהחלט מעורבים בעניין.

לפעמים זו התאהבות ממבט ראשון, מפסקאות בודדות, מפוסט או שניים, מאותה הצצה מקרית במציאות של אחר. במקרה כזה מספיק להיכנס לבלוג רק פעם אחת, להעיף מבט, לעיין, לדפדף וזהו - הקשר נוצר. במקרים אחרים יש צורך לחזור כמה פעמים לבלוג, במקרה או באופן מכוון, לקרוא באופן קבוע או להתכתב בתגובות עד שמבינים שזה - זה, ושאחר הפוסטים בבלוג הזה תעקבו גם בעתיד.

ומה קורה אחרי שההבנה הזו שוקעת? ההבנה שזו התאהבות בבלוג?

לפעמים עושים מנוי במייל, לפעמים מוסיפים את הבלוג לקבועים, לפעמים משאירים תגובה ולפעמים פשוט חוזרים לקרוא בשקט כי הכתיבה היא מה שבעצם התאהבנו בו.

לפעמים מתאהבים בבלוג, ברעיון שהוא מייצג, בצורת וסגנון הכתיבה, במילים שמשתלבות ברקע, בעיצוב שמשתלב בתוכן.

לפעמים מתאהבים וככה זה.