אני חושבת שהגעגוע הוא דבר טבעי מאוד לאדם, הוא חלק בלתי נפרד מהיכולת שלנו לזכור ולהיזכר. אין כאן שום דבר רע או שלילי וכל עוד לא נתלים בדברים שמתגעגעים אליהם ולאחיים בעבר, זה אפילו בריא להתגעגע קצת מדי פעם. אחרי הכול בזכות התחושה הזאת אנחנו זוכים להעריך מחדש וטוב יותר את כל הדברים הטובים שהיו לנו בחיים, את כול מה שהם לימדו אותנו, את החוויות הבלתי נשכחות, את האנשים שעברו בחיינו וכמובן היא גם מפתחת בנו ציפיות לעתיד שבתורן מדרבנות לבניית חלומות והגשמתם.

ואני?

אני מתגעגעת לדברים פשוטים בעיקר, אולי אפילו טריוויאליים עבור אנשים מסוימים. אני מתגעגעת לגשם ולקרירות אמיתית, לתחושה של מצעים חמימים על עור, להתחפרות תחת שמיכת פוך גדולה, להליכות ארוכות על גבול הריצה שמאיצות את הדופק ומטהרות את המחשבות, לבאז קל שיוצר אלכוהול, לצ'יפס ואוכל מטוגן בכלל. אני מתגעגעת למוזיקה טובה באמת שפשוט נועדה לריקוד, ליכולת לדבר עם מישהו על ספר אהוב או סדרה אהובה, לאמבטיות חמות (מקלחת זה פשוט לא אותו הדבר), למשקל הרגיל שלי, לשיער שלא נושר ולא נשבר בקלות מוגזמת, לחיים בלי בחילות וכאבים או תרופות שיש לטול באופן קבוע, לטיולים בחוף, להשראה לכתיבה, לאפשרות לשבת במשך כמה שעות ולצייר נקודת צבע אחר נקודת צבע עד שמתקבלת תמונה שלמה, למוזיאונים, לתערכות של אומנות מודרנית, למחמאות, לידיעה שמאוהבים בך, לוודאות שאת עצמך מאוהבת, לזוגיות ולעוד דברים קטנים, גדולים וקטנים-גדולים שאני לא יכולה להיזכר בהם כרגע אבל בהחלט נמצאים אי-שם במאגר הגעגוע האישי שלי.

  ואתם?

למה אתם מתגעגעים כרגע?