טראוצ'י

" באמת יש דברים שאי אפשר לתקן. אני תמיד רוצה להגיד את זה לאנשים. לא משנה למי אני אגיד את זה. זה יכול להיות יום גשום, ואני עומדת על הרציף בתחנה לקו קייו, מחכה לרכבת המהירה שאיחרה. או שאני עומדת בתור בחנות שבה עובד חדש מתפעל את הקופה לאט. בכול מקרה, אני רואה את עצמי רוטנת את זה בלי לחשוב. כאילו המשפט פילס את דרכו לתת-מודע שלי עד שכשאני מרוגזת אני פולטת אותו בלי שליטה. "

"עולם אמיתי" / נאטסואו קירינו

"עולם אמיתי" הוא הספר השני של נאטסואו קירינו שיצא לי לקרוא, ולמרות שהוא היה פשוט יותר לעומת קודמו "התפוררות", היא הצליחה להריץ קצת את גלגלי השיניים של החשיבה שלי. הדמויות בו אומנם גרוטסקיות במידת מה, אבל משקפות לא רע את המציאות העכשווית של העולם המטורף, ספק אמיתי וספק אמיתי עד כאב, בו אנחנו חיים. אני חושבת שנוסף ליכולת של הספר לגרום לי להתעמק קצת במשמעויות שבו, אהבתי מאוד גם את העובדה שהוא מאוד פשוט מבחינת הניסוח. מדובר בסיפור קצר למדי שמתרחש במשך ימים ספורים המסופר ע"י חמישה בני נוער, ארבע חברות ונער שיורד מהפסים ורוצח את אימו במחבט בייסבול. לכל אחד מוקדש פרק או שניים וכול אחד מספר חלק אחר מהסיפור.

הספר נוגע בהרבה נקודות כואבות שמאפיינות לא מעט את העולם העכשווי, לדעתי לא רק ביפן. הוא מתמקדם בנושאים שעד כמה שהבנתי אהובים על הסופרת, כמו רדיפה אחר סטטוס מסוים או השאיפה להצלחה בכול מחיר עד לשחיקה נפשית. במהלך הקריאה אתה מתחיל לתהות עד כמה כל זה באמת שווה? האם אנחנו באמת צריכים להיכנע ולתת לעולם הזה להוביל אותנו כמו עדר כבשים? ועל מה אנחנו מוותרים בעצם כשאנחנו עושים את זה? בריאות? שפיות? חיים? האם נצליח לתקן את הנזק הזה?

אבל בגדול, גם אם אין למישהו רצון להתעמק מעבר למלל המידיי, לדעתי הקריאה עדיין תהיה מוצלחת. בכול מקרה, עבור אלה שמעוניינים לקרוא סיפור ביזרי ואפלולי קלות על תלמידי תיכון שהצליחו לסבך לעצמם את החיים במשך כמה ימים קצרים בחופשת הקיץ.

אז זה היה הספר האחרון שקראתי.

ומעכשיו... מעכשיו יהיו לי שלושה חודשים של קריאת ספרי לימוד.

לטוב ולרע שבכך.

במחשבה שנייה, גם "עולם אמיתי" הופיע ברשימת הקריאה המומלצת לאחד מהקורסים שלי בסמסטר הזה, כך ש...