להרדם לצליליה של סערת ברקים, רעש הגשם והדהוד הרעמים שבה תוך הידיעה שאני בבית ושאני מוגנת.

להתעורר לתוך בוקר אפור, רווי עננים נמוכים ושזור טיפות גשם ובאווירה גשומה זו להרשות לעצמי להשאר במיטה עוד חצי שעה-שעה, לקרוא או לנמנם או פשוט לחלום בהקיץ על משהו נעים.

המוזרות שמתלווה לכל פרק של American Horror Story, הדמויות הביזריות והעלילה הצפויה והמפתיעה גם יחד.

לשמוע שיר יפה, עצוב ושקט ולדמיין שאני שרה אותו על במה קטנה בפאב אפלולי.

חלוקי סטן שמזכירים בגזרתם קימונו.

לישון עד מאוחר בבקרי שבת.

לעבור יום שלם ללא התקף אחד של TN ואפילו לא להיזכר בכך שהיא מלווה אותי בחיי.

חבצלות לבנות, על שילוב הפרחים הלבנים עם העלים הירוקים עזים והריח המתוק שלהן.

לסדר את כל הסיכומים של כל ההרצאות בקלסרים המתאימים מדי סופ"ש.

צבע סגול בשיער, במצעים, בווילונות ובכל הנלבש תחת הבגדים.

לישון ברגליים יחפות. שום גרביים, אפילו לא מהסוג הרך והנעים ביותר.

וזו רשימת הדברים שעושים לי טוב לחודש הזה.

הרעיון בהשראתה של עיר קטנה.