לפעמים אני חושבת שזה יכל להיות טוב אם בני אדם היו מגיעים עם הוראות שימוש, כל אחד וסט ההוראות האישי שלו. נראה לי שזה היה מקל על היחסים בין אנשים, ואני לא מתכוונת דווקא ליחסים שבינו לבינה (או בינו לבינו, בינה לבינה וכל הקומבינציות האפשריות של העסק), אלא פשוט לאינטרקציות עם אחרים בהתנהלות היומיומית שלנו. נראה לי שזה היה חוסך לא מעט בעיות, עוזר לדעת מראש מי למשל לא חובב גדול של חיבוקים ומי מעדיף קפה בלי סוכר, מי צריך קצת זמן לעצמו כשהוא לחוץ ואת מי אפשר לגרור לטיול בים בבוקר גשום.

אני חושבת שאם הייתי צריכה להרכיב רשימה של הוראות שימוש לעצמי, היא הייתה נראית פחות או יותר כך:

1. לא לכבס.

2. לא לסחוט.

3. לא לגהץ.

4. מותר לחבק מכל הלב, אבל רצוי לא לשלוח ידיים אחרי הכרות ראשונית בלבד.

5. להציע כמה שפחות קפה, כי לחץ הדם והדופק לאחרונה לא משהו.

6. לקחת לטיולים בחוף הים בכל עונות השנה.

7. לספק מלאי של ספרים, סרטים ומוזיקה עם תוכן.

8. לא לכעוס על ביטולים של פגישות בגלל "כאבי ראש".

    (אחרי הכל, מדובר בכאבי ראש החזקים ביותר שרק יכולים לנבוע מסיבות נוירולוגיות.)

9. להרשות לישון עד מאוחר בבקרים גשומים.

10. לגרום לצחוק ולחייך, ורצוי כמה שיותר. מה גם שזה לא קשה במיוחד.

11. לא לדגדג. בשום פנים ואופן.

12. מדי פעם לספק מנה מדודה של אומנות (גלריות, מוזיאונים, תצוגות למיניהן).

13. לאפשר גישה חופשית לתנור ומרחב אפיה.

14. לא להעיר על הקול, או לפחות להעיר כמה שפחות. זה לא נעים במיוחד.

15. להרשות לשיר בחופשיות במקלחת.

16. לא לחטט במגירות הארון.

17. לא לכנות "אליזבט", זה במילא לא השם שמופיע בתעודת הזהות.

18. לדבר על הכל, באמת בלי יותר מדי הגבלות.

19. אבל לא לבקש לגשר בין הבלוג לבין כל מה שחוץ לו.

20. לא לנסות ולשכנע אותי בכך שאמרתי משהו שבוודאות לא הייתי יכולה להגיד.

21. להתייחס טוב. בעיקר כי יחס גורר יחס...

נ.ב

לא, זה לא פוסט רציני ומלא כוונות, במידה ומישהו מתכנן להשאיר תגובה רצינית באמת.

זה בסה"כ שעשוע לבוקר גשום של שבועות.

לבוקר מאוד מקסים ומאוד גשום אפילו.

וכמובן,

חג שבועות שמח!