האוטובוס מקפץ על הכביש לא בדיוק חלק, הנוף חולף מעבר לחלון, כנראה גם כן נוסע למקום כלשהו. בתי זיקוק, אזור תעשייה, סקס-שופ או שניים, חנויות קטנות, תחנת דלק, גשרים, בולדוזרים, בניין הרוס ואחריו שדות תירס. גבעולים גבוהים, ירוקים-ירוקים, עם עלים שנעים קלות ברוח. אני אוהבת את שדות התירס אלה, מכל סוגי שדות הכי כיף לי להסתכל עליהם. יש בהם משהו אחר ולא מוגדר, משהו מרגיע ולא פעם הם מעוררים בי את החשק לקום, לרדת מהאוטובוס ולהכינס לתוך השדה, לשוטט במבוך התירס הירוק הזה, להשקיט את הפרפרים שהתנחלו בבטן.
"אני גר ממש פה, תבואי לביקור."
וזה לא באמת אומר משהו.
"יש לי שני בקבוקי יין שאני לא יודע מה לעשות איתם."
וזה כבר אומר...
ואולי הכל בראש שלי?