כל כך הרבה קרה, אבל גם כל כך מעט וחשק לכתוב על הכול אין לי. בפעם הראשונה זה שנים שבאמת אין. זה לא מחסום כתיבה או העדר מוזה, זה שונה ומוזר לעיכול עבורי. אני לא רוצה לנטוש את הבלוג, אבל אני יודעת שלא אכתוב כאן בזמן הקרוב.
אני לא טובה בפרידות, לא נראה לי שיש אנשים שבאמת טובים בהן, אבל כנראה מה שאני מנסה לעשות זה להיפרד, גם עם זמנית.