לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה



Avatarכינוי:  פוֹנד




קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    פברואר 2014    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
232425262728 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

מעט על עירום, כתיבה ושפל


משהו חסר לי בבלוג. קצת קשה לי לשים עליו את האצבע, אבל אני יודעת שבהחלט חסר משהו. אומנם הדבר הראשון שעולה לי לראש כשאני שואלת את עצמי "אז מה חסר כאן?", הוא "עירום". כנראה שזה ההומור הקרשי שיש לי, אחד שנשאר אי-שם בגיל העשרה, מפגר אחרי יתר רכיבי העצמי כמעט בעשור שלם. כמובן, שאני לא מתכוונת לעירום האישי שלי. אני לא בדיוק סדיסטית, ולפני שמישהו כאן בקהל קופץ ואומר שאני פשוט ממעטה בערכי, חייבת להגיד שזה ממש לא העניין. פשוט ישנן נשים שנראות טוב באדום, אחרות שנראות טוב בעירום ואני נראית טוב בעיקר בפוטושופ וגם אז בתנאי שמדובר בתמונת פרצוף.

 

אז כנראה ש"עירום" זה לא מה שחסר כאן, לא באמת. בעיקר כי עירום נפשי יש פה בשפע, עירום זהותי גם כן התחיל לבלוט אחרי שהאנונימיות עפה לה לכל הרוחות, ועירום פיזי... מי יודע, אולי אני אפזר פה כמה צילומים (לא אישיים כמובן), רק לשם הרגעת הקול הקטן שיושב לי אי-שם בין האוזניים ומשום מה רוצה לראות קצת עור.

 

אבל נראה לי שאני סוטה. מהנושא that is. חשיפה אומנותית, לעומת זאת, היא לא תופעה סוטה וצילומי עירום יכולים להיות דבר מבורך, בדיוק כמו ילדים. כלומר, כל עוד הם לא שלי.

 

אז מה באמת חסר? משהו בכתיבה עצמה. תוכן, עניין, פלפל. הבלוג הוא אומנם "יומן מחלה", בכל מקרה ברובו, אבל יוצא לי לכתוב כאן גם על נושאים אחרים. חוץ מזה, גם איזושהי הקפדה חסרה, אכפתיות מהמלל, עריכה. מה שדי מוזר בהתחשב בעובדה שבכתיבה אקדמית אין לי בעיות מהסוג ועריכה נמצאת אצלי על תקן כשרון בפוטנציה (עד לרמה של עבודות עריכה קטנות בתשלום). האמת היא, שבזמן האחרון אני יכולה לכתוב רק שני סוגים של מלל: עבודות ומתכוני אפייה. שני אלה הולכים אצלי בלי מעצורים, נכתבים מעצמם ממש. אבל בלוג... דווקא בלוג... פה אני נתקעת. גם עניין השפה מאוד בעייתי אצלי כשהדבר מגיע לכתיבת בלוג, ומה שמתקבל הוא לרוב ערבוביה של סלנג מדובר ופלצנות יתר. אבל איזה גרעין, צימוק, דובדבן, קצפת, משהו... את זה אין.

 

בקיצור, שפל כתיבה לכל דבר.

נכתב על ידי פוֹנד , 12/1/2014 21:00   בקטגוריות מחשבות בכתב רם, מחסום כתיבה  
18 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של פוֹנד ב-10/2/2014 17:14
 



לאן נעלמתי?


לאן נעלמתי?

האמת שהתשובה מאד פשוטה, וכצפוי לא מעניינת במיוחד. בסה"כ הייתי בתקופה של שפל כתיבתי, תוצאה של שילוב פיקנטי בין עומס בלימודים לבין הדרדרות של המחלה. ליתר דיוק, המחלה עצמה לא התדרדרה לשום מקום, אבל הבריאות הפיזית שלי דווקא כן. ולמרות שזה רק גוף, רק מעטפת, ולמי כבר אכפת איך ועד כמה היא מתפקדת ומה כואב בה... מחלות הן בכול זאת לא כיף גדול במיוחד, ובהחלט יכולות להגביל את כושר הכתיבה. ככה מצאתי את עצמי מוגבלת לכתיבת עבודות נטו. מה שלא רע במיוחד, בעיקר אם מתחשבים בעובדה שאחת מהעבודות הסמינריוניות שלי עוסקת בניתוח של סרט אנימה (מי אמר שלא לומדים דברים מעניינים באוניברסיטה, הא?). אבל מעבר לזה לא יכולתי לכתוב שום דבר.

אם חושבים על העניין, אז גם לא היה לי מה לספר. התלונות על הכאבים הן מה שנקרא "getting old", תלונות על החיים לא בדיוק יש לי (תקף גם לגבי התלונות וגם לגבי חיים), בשורות טובות כבר לא היו לי שנים, כנ"ל לגבי חוויות מעניינות ומשהו יצירתי וממוצא בעליל - טוב, לא זכור לי אם אי פעם כתבתי משהו מהסוג. 




אז זו בעצם הסיבה להיעלמות שלי, שפל בכתיבה והיעדר מוחלט של אירועים מעניינים. אבל עכשיו אני כאן, ואולי זה ישבור קצת את השגרה הלא כתובה שלי.


נכתב על ידי פוֹנד , 12/1/2014 16:55   בקטגוריות בריאות, מחשבות בכתב רם  
5 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של Kazan ב-12/1/2014 17:51
 




דפים:  
הבלוג משוייך לקטגוריות: סטודנטים , 20 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לפוֹנד אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על פוֹנד ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)