כמו כל יום שישי בעודנו יושבים אצל סבתא שלי אחרי שישבנו אכלנו ושטפנו כלים התחלנו לדבר,
העלנו זכרונות ילדות שלי על אחים שלי איך הצקנו אחד לשני על דודים על משפחה ועל אירועים משפחתיים כאלה ואחרים..
עוד מעט החג וגם אז יצטברו עוד זכרונות, זכרונות שאולי עוד כמה שנים נסתכל עליהם כמו היום...
הבנתי שהזכרונות האלה הם למידה מטעויות והאחזות היחידה בעבר הלמידה שלי הייתה קשה אבל הזכורונות האלה שינו אותי ומראים לי כל רגע ורגע איך אני משתנה ואיך הבחירות שלי משפיעות יש דברים שהייתי רוצה שיהיו זכורנות אבל מסרבים להיות רק זכרוןף דברים שלא מוכנים להיפרד מההוה ולהיות עבר..
לכולנו יש את השדים שרודפים אותנו ואנחנו רוצים להעיף אותם מחיינו אך לא מצליחים אצל כל אחד משאלה שונה שד אחר שרודף אותנו ואנחנו רק מנסים לברוח ממנו, למה השדים מסרבים להישאר בעבר?! אולי אנחנו אלה שמשאירים אותם רוצים לעזוב אותם אבל לא יכולים לשחרר?! הכל תלוי בנו האם אנחנו מסוגלים לעשות את הבחירות הנכונות אולי גם השדים שלנו רוצים לעזוב רוצים לנוח אבל אנחנו פשוט לא מצליחים להודות באמת ולהגיד אותה