מתביישת בכלל לכתוב פה.. אני כל כך כושלת ..
מרגישה שאני מאכזבת , את עצמי, אתכן , את אנה.
היתה לי שיחה עמוקה מאוד עם חבר שלי על הפרעות אכילה, הוא טען שבנות שרוצות להיות רזות, שעושות דיאטות , פוגעות בעצמן , וטוענות שזה בשביל עצמן ולא בשביל הסביבה משקרות לעצמן..
ואני טענתי שזה אל נכון, שבנות עם ה"א עושות את הכל בשביל שירגישו טוב עם עצמן ..
ואז הוא שאל אותי , אז למה מה שמניע אותן להמשיך זה המחמאות של בחוץ ? אם זה היה רק בשביל עצמן הן לא היו שואפות כל מחמאה קטנה כי הן היו מודעות שהן מצליחות לרדת..
*חשוב לציין שהוא לא מודע לה"א שלי*
כל הדיון גרם לי לחשוב הרבה.. אנחנו באמת עושות את זה בשביל עצמנו? או בשביל הסביבה?
ואם אנחנו כן עושות את זה בשבילנו למה אנחנו לא מסופקות , מאוכזבות ובעלות שנאה עצמית כל כך קשה ועמוקה?..
אם מישהו\י יש יכולת לתת לי תשובה מכרעת אשמח...
אני עוד יורדת במשקל אך עוד לא הגעתי ליעד, אבל אחזור לכתוב פה .. בתקווה שלא תכעסו עלי..
התגעגעתי.
MISSGB♥