בנות.. יקרות..
אז יום שישי לקחתי את עצמי בידיים והחלטתי לעשות תרגיל.. תרגיל שלי עם עצמי ושלא שיתפתי אף אחד בו...
ואני רוצה לדרוש מכן ! שתעשו אותו ...
לקחתי מחברת ועט. בקבוק מים ומפתחות של הרכב... ונסעתי. נסעתי ללא הפסקה, עד שהגעתי לחוף ים שומם ושקט.
והתחלתי לכתוב.. לכתוב בלי הפסקה , עוד דף ועוד דף..
כל מה שישב לי בלב הוצאתי, עד שהיד כאבה לי , ולא הפסקתי כי לא הצלחתי.. פתאום מהרגע שהעט נגעה בדף הכל התחיל להתפרץ מתוכי החוצה...
כל התסכול, הכאב, העצב, השנאה, האהבה, הקשיים, הגעגוע...
הכל יצא מתוכי..
במשך שעתיים כתבתי.
כשסיימתי.. עצמתי עיניים, ונשמתי עמוק, פתאום כל חיי נראו מולי כמו סרט.. וזו הייתה חוויה כה קשה... אבל חוויה שהייתי חייבת להתמודד איתה..
הכנסתי את הדפים לבקבוק מלא במים, ונכנסתי עם בגדים לתוך הים, תפסתי את הבקבוק וזרקתי אותו כל כך חזק..
"אני שולחת לך את כאביי, געגועיי, קשיי ,ואושרי, ומרפה ממך..."
הרמתי את הראש לשמים, עצמתי עיניים למשך דקה וחצי... ויצאתי משם...
לא יכולה להגיד שזהו השתנו חיי.. ממש לא.. אבל רק מלכתוב , לנסות להתמודד עם הכאב פנים מול פנים , עושה משהו... פורק בצורה שונה.. אחרת...
ואני כל כך אשמח אם מישהי\ו יעשה את זה ויכתוב לי מה זה זה גרם לו להרגיש...
ואני יודעת שזה יעשה טוב אז בבקשה לחשוב על זה !!
אז.. אני חיה על 10 כדורים ביום, אחד לדיכאון, אחד לחיידק בקיבה והשאר תוספי מזון... כיף ? ממש לא... אבל כבר אין טעם לבכות על זה... זו מציאות מחורבנת אבל אסור להתייאש וחייבת להיות אמונה.. אמונה שיהיה טוב.. כמו שנהיה בסוף רזות , כך יהיה טוב...
ביום שבת היתה לי נפילה נפשית, אני לא בקשר עם ההורים כל כך ובכל זאת גרה בבית.. והרגשתי כל כך חסרת אונים... הלכתי לחדר ולקחתי ספר שמדבר על הודיה, ואז הבנתי שאני כפוית טובה...במקום להעריך את הטוב שיש בחיים שלי אני רק מסתכלת על השלילי.. מי אני בכלל שאבכה כל היום ?
מה אני? גוש אפר ושום דבר...
אחרי שקראתי את הספר החלטתי להתחיל להסתכל על החיים בצורה שונה..
אמא צועקת עליי? תודה על זה שבכלל יש לי אמא ..
אחי יורד עליי שאני שמנה? תמיד אפשר לשקול יותר..
חבר שלי לא יכול להתקרב אליי לבית כי לא מקבלים אותו? נראה כמה יילחם עליי וכמה הוא אוהב אותי..
יקרות שלי... יקרים... אני מקווה שלמי שקרא את מה שכתבתי זה יעשה משהו.. כל דבר.... ואשמח עוד יותר לשמוע על זה...
באהבה..
MGB♥