| 7/2015
טונה - רוק 30
הילד בן 30, יש לו חוב גבוה,
עדיין לא אכל בשביל לשבוע,
מחפש איזה עניין, לא יודע,
סתם משפט, אולי קמע
שנחמד לקעקע על הזרוע,
עוד לא בחר מקצוע, הראש שלו סלט,
אבוד בחריצים של הספה כמו שלט,
נודד בין חברים ואוכל סיני
לשיחות עם תוכן ציני
זה מעט, אבל בינתיים זה מקלט
סיגריה ונזוז, אומר, אבל נשאר
מכאן זה רק לבלוז, או לפורנו, או לבר
ימים עפים לפח, הוא ממתין למהפך,
טלויזיה מרעישה ומדגישה את החסך
והמסך הזה, מלא באנשים שכבר הצליחו להגשים
תמיד תהית איך הם מרגישים...
רוק 30
עם חלומות שמלווים אותך משנות התשעים,
הלב מושך גבוה, העיניים מול מדור הדרושים,
על מה אפשר לוותר? כמה נשאר להגשים?
רוק רוק רוק 30.
וכמו שכד מושך אבק, ככה מועדון מושך רווק
ואתה לא ״מר ביטחון עצמי״, יש פה מאבק,
צ׳ייסרים שותים את הארנק, עד שמישהי ניגשת לדלפק
ולמרות שהיא ביקשה ממך מצית, הקרח לא נמס,
אתה מחמיא, עד שזה מצמיא, עד שזה נמאס,
עד שמשהו נתפס, אולי הפעם זה רומנטי?
הרי לך אין גרוש ולה אין סטנדרטים...
אבל לא ממש, כי למרות שהיא ידעה,
כנראה שתשכבו וכנראה היא תיפגע
וכנראה שזה אתה והאקסיות (יא וולי),
מסתובבות לך בראש כמו חיילות בעזריאלי,
זה עוד סיפור נשים, לפחות ת׳חברה זה ירשים,
על הזין ה״עשרים החדשים״ -
רוק 30
פזמון
בבית בו גדלת, אותם הוילונות והשטיחים,
וכמה דיסקים מה״ניינטיז״, רובם די מביכים,
יושבים על פיצוחים, אבא אומר ש״ככה טוב״
הוא יארוז לך ארוחה, יעזור קצת עם החוב
ולא נעים לו להציק, אז הוא שולף את התמונות,
״תראה! היית פה מצחיק, לחיים שמנמנות״
״זכרונות״, אתה אומר וזה האות שלך לזוז
והחיים קצרים מידי בשביל לחזור עכשיו לבלוז,
אתה יוצא מהמקלט, אבל מה עושים מכאן?
לפעמים צריך ללכת, גם כשלא רואים לאן
וכשהבוקר שוב עולה, אתה מתחיל להתאקלם,
עד שיגיע עוד משבר, יש לפחות עשור שלם
ויש הרבה מה להרוס, הרבה מה להגשים,
יאללה ילד, קום מהקרשים...
רוק 30.
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: