ככל בעוברים יותר ימים אני מרגישה שאין לי עוד מה לספר
כל מה שהיה לי על הלב והייתה צריכה להוציא ולספר שוב אבל לא לאנשים שאני מכירה, כתבתי.
ומסתבר שזה הדרך הכי טובה לשפוך מהלב, מי ידע ?!
ומיום שני אולי יהיה לי לכתוב משהו, כי כמה שאני חושבת שזהו עבר לי ממנו
זה לא נכון והוא עוד יעצבן אותי ויעשה לי קטעים שיגרמו לי לחשוב על כל כך הרבה דברים
וכמה שזה יגעיל אותי אני יחזור לאותה נקודה, וזה הבאסה.
שזה הרגשה כאילו זה אף פעם לא יגמר.
אבל עבר כבר יותר מידי זמן, והתגברתי על זה בלעדייך אז אני לא רוצה לראות,
לשמוע ולדעת עלייך עוד כלום רק חבל שזה לא כל כך תלוי בי..
אבל אני בסדר (;
זה כיף שלא עוברת עליך סערת רגשות כזאת שאני לא אני עוד
ואני רגילה פלוס, כלומר, אני מחייכת ואני מספקת במה שיש לי ובמה שיש לי
ולא במה שאין לי עוד (לא לא הפסדתי)
באסה עליתי 2 קילו איך ?! אפילו לא אכלתי סופגניה אחת בחג הזה
הדפוק הוא שאומרים לי שרזיתי. אז לאאא.
שונאת משקל, אופ, והעניין הוא שאני אפילו לא שמנה או בעודף משקל
אבל אני רוצה להוריד משהו משמעותי 7 קילו, אמא שלי חושבת שאני מגזימה, שתחשוב.
לשם שינוי אני רוצה להיות מושלמת לא נהדרת, יפה, או כמעט מושלמת.
להצטיין במשהו, להיות מספיק טובה גם זה רק גוף
אומרים שאני יפה וכן אני מספיק יפה להיות דוגמנית,
אבל לא מספיק רזה, אז נהיה והפעם ניקח את זה ברצינות (: