שונאת התקפי אכילה!
תמיד אהבתי את יום כיפור. מאז שאני ילדה, זהו אחד המועדים האהובים עליי. מאחר ואנו לא משפחה שומרת שבת, זהו היום היחיד בשנה, שבו כל המשפחה ביחד כל כך הרבה שעות, בלי טלוויזיה, בלי מחשב, בלי טלפונים ניידים, בלי חברים ואנשים "מיותרים". רק אנחנו - המשפחה. למרות שאני כבר לא גרה בבית הוריי, את יום כיפור אני מעבירה אצלם, איתם.
כולנו צמים. אחרי הארוחה המפסקת הולכים לבית הכנסת, חוזרים, יושבים בחצר הנעימה בבית הוריי, מדברים עד השעות הקטנות של הלילה.
למחרת בבוקר הגברים קמים לבית הכנסת, והנשים - אני אמי, וגיסתי, נשארות בבית, ושוב לחצר, שיחות מעניינות, מצחיקות ומהנות. האחיינים מתרוצצים סביב, אוכלים מכל הבא ליד. אבל לי זה לא מפריע. אני נהנית.
זהו היום היחיד בשנה, שכולם ביחד, בלי למהר לשום מקום. אוהבת את יום כיפור.
צום קל, וגמר חתימה טובה לכולנו.