היכרות-
אולה אמיגוס (שלום חברים בספרדית)
אני "נשרפת מבפנים" ואני אוהבת לכתוב סיפורים בהמשכים ולפעמים סיפורים קצרים...
אז החלטתי להפסיק לכתוב למגירה ולכתוב בבלוג, ו...אני מקווה שתקראו-תהנו-ותקראו לחברים ולחברות שלכם לקרוא בבלוג,ו-אמממממ שיהיה כיף לכולם לגלוש בבלוג... לפעמים תהיה הקדמה קצרה של "מה קורה בחיים שלי" שבה אני אספר איזה משהו על החיים שלי כרגע.. על מה שעובר עליי, ואיך אני מרגישה..
אז אני פשוט מקווה שתיהנו לקרוא וזהו?
דרך-אגב, חלק מהפרקים יהיו סופר קצרים כי לא היה לי זמן לכתוב אותם, או שאני רוצה להשאיר אתכם במתח לפרק הבא... :]
קדימה-פרק!
הפרק-
אני... נשרפת?
אני... "אהההההה!!!" שמעתי צרחה חזקה,וניחשתי שזאת אחותי.
לא האמנתי שהגעתי למצב כזה.
לא חשבתי אפילו מה יהיו התוצאות של המעשים שלנו. אני ו... פתאום הכתה בי האמת, יכול להיות שהוא כבר לא חי...
דמעות החלו לזלוג מעיניי, "מה עשיתי?" חשבתי לעצמי, מתעלמת מהכאבים החדים שפילחו את ראשי.
"ק...קלי..סה?" קראתי בקול קלוש לאחותי התאומה, קליסה. "א-את..בס-דר?" נאבקת להוציא את המילים מהפה.
"אני חושבת שאני במצב טוב יותר ממך, אולי..." קליסה ניסתה להתבדח...
"איי-איפה את?...אנ-אני רוצה לר-אות אותך." שוב,נאבקת להוציא את המילים מהפה.
"אני לידך, את פשוט לא רואה אותי." קליסה אמרה לי, חלושות.
"את יודעת איפה ריק?" אמרתי בשלמות, בדאגה ברורה בקולי.
"ל-לא ממש, הם באו כשהיית מחוסרת הכרה, ולקחו אותו לאנשהו..."אמרה קליסה, מנסה להישמע לא כ"כ (כל-כך) דואגת.
כאב חד פילח את ראשי והתעלפתי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
נשרפת מבפנים
