Under a glass moon

מגיע לי יותר....

http://youtu.be/7UAnc7lqJjM

יש לי לילות שבא לי להיכנס למיטה ולמות,

יש לי ימים שלא בא לי לצאת מהמיטה ,

יש רגעים שהמחשבות גורמות לי לכאב בטן,

יש מחשבות שגורמות לכאבים בלב,

יש לי לפעמים כאבים בלב שגורמים לי לדמוע,

ויש דמעות שיורדות בשתיקה ובאיטיות שאף אחד לא רואה,

עקשניות, שנשארות לי בקצה של הסנטר. 

יש לי רגעים של שתיקה שגם בחיבוק אף אחד לא שם לב למתחולל בתוכי

יש לי רגעים שהמצפון שלי לא נותן לי מנוח,

ורגעים שהחרטה הקיומית תוקפת.

רגעים בהם כל מה שלב שלי רוצה זה לנוח

והראש בריקוד מסעיר של איבוד חושים.

יש לי רגעים שלא מתחשק לי להיות

ורגעים שאני עולם ומלואו

יש לפעמים שהעולם ממשיך להסתובב על צירו 

ואני יוצאת מאיזון

ואני רוצה לאהוב באותה המידה

ולהיות נאהבת 

זה כבר הרבה מאוד זמן שהפוסט הזה מתבשל לי בראש ואני כבר כמעט שבועיים מעבירה אותו בראש כי כבר כל כך צריכה להקיא אותו החוצה ממני...כל המחשבות האלה שאני מתעסקת בהן...אז אני ודרור ביחד כמעט חודשיים. אני מתכוונת ביחד ביחד מוגדרים כזוג. אנחנו מכירים כבר 9 חודשים (כן איך הזמן עף שנהנים) למען האמת, ופה זה תא הוידוי שלי אז אני יכולה להרשות לעצמי להוציא הכל בדיוק כמו שזה - אני לא אוהבת אותו. לא יודעת מה אני מרגישה כי יש שם משהו אי אפשר להגיד שאין שם גכלום אבל אולי זה יותר הרגל או יותר עניין של נוחות? 

לא קיים האדם שיקום ויגיד דיי כשטוב ונוח לו. אני מרגישה שהוא באמת הבחור שכל בחורה הייתה מבקשת לקבל. הוא מקסים ומתוק, אינטיליגנציה ריגשית מדהימה, חכם, ותמיד יש לנו על מה לדבר ועל מה לצחוק והסקס מצויין. אני לא צריכה להגיד מילה והוא כבר יודע מה עובר לי בראש, אם אני רק מסתכלת על משהו יום למחרת הוא כבר אצלי, הוא לוקח אותי לעבודה כל יום ומחזיר אותי ובאמת הכל מושלם! רק שאני לא אוהבת אותו... ואם אני צריכה לדמיין שמישהי אחרת תזכה בכל מה שיש לי עכשיו בידיים אני מתחרפנת מזה... אז אולי זה רכושנות? 

חשבתי שאולי עם הזמן האהבה תגיע..שאם אני אחכה מספיק המתג ישתנה ל ON אבל זה לא קורה...ואני לפעמים חושבת אולי הנוחות הזאת זה מה שכולן מחפשות. הוא יהיה אבא מושלם ובעל תומך ועוזר והוא לא יחסיר ממני כלום - אבל אני לא מתפשרת פה שוב? 

חשבתי על זה אתמול כשקמתי בבוקר, איך כל הזמן המשפחה שלי הייתה אומרת לי שלזוהר אין עמוד שידרה שהוא הולך כמו פאפי אחרי שכל מה שאני אומרת הוא יעשה - למען האמת, אם משווים את זוהר לדרור, לזוהר היה חתיכת עמוד שידרה. ושלא תבינו לא נכון זה לא שאני באה ואומרת את הדברים האלה לרעה אני פשוט אומרת שאני נמצאת בבעיה כי מונח לי פה על מגש של כסף בחור שנמצא בו כל מה שאי פעם רציתי ויכולתי לבקש בגבר שלי ואני לא נמשכת אליו ואין שם אהבה ויש מצבים שאני אומרת לעצמי שזה כל כך שווה את המאמצים לנסות ולפעמים אני רק רוצה לברוח ולצאת לחפש בחורים אחרים.  

אני מפחדת לפגוע בו ואני יודעת שבדרך כזו או אחרת אני עושה את זה. גם אם זה ביני לבין עצמי. אני עדיין נשארת כי אני עדיין מחכה שהרגש הזה יגיע ואני באמת לא מרגישה שאני מפספסת כי אין לי שום דבר אחר כרגע. גם לא מתחילים איתי, גם אני לא רואה אף אחד שבאמת מוצא חן בעיני (לא ביום יום ולא באתרי הכרויות) 

ולפעמים בוער בי הרגש, אני מרגישה שכואב לי בעצם החזה מרוב שאני כמהה להרגיש את הפרפרים האלה את ההתרגשות הזאת, כמה חסרה לי התחושה הזאת של הבטן המתהפכת כשאני שוכבת במיטה ומעבירה את היד על הלחי של הגבר שלי וחושבת לעצמי שאם הוא ילך עכשיו יתמוטט עלי העולם. כמה אני רוצה לשכב מחובקת ולהסניף אותו עד שהוא ממלא לי את כל הריאות , להתעורר קצת לפני בשבת בבוקר ולהישאר במיטה לבהות בו מחוייכת ולחשוב כמה אני ברת מזל... 

כנראה שרק זמן יעשה את שלו 

מקווה שאני לא עושה שוב טעויות...