...
הרבה זמן כבר לא אמרתי לך דברים, שמת לב? כן, גם אני.
הדבר היחיד שאני רוצה זה מישהו, יותר מחברות, יותר מציונים טובים...
אני בסה"כ רוצה מישהו שיחבק אותי כשרע לי וכשעצוב לי, ושיחזיק לי את היד כשאני מפחדת מהחושך בלילה,
ושיצחיק אותי כשאני מבואסת, ושיגיד לי שאני יפה ולא צריכה דיאטה, ושישמור עלי.
שיגיד לי "אל תבכי, הכל יהיה בסדר..."
אני רוצה מישהו אמיתי, לא בפנטזיות ההוליוודיות שלי. מישהו.
אף פעם לא היה לי מישהו, ידעת את זה? ברור שלא, למה שתדע?
אתה אף פעם לא מדבר איתי, כי איך יכולת? אתה לא אמיתי. אתה סתם חתיכת פלסטיק וברזל ששומרת את כל הסודות שלי.
ולהגיד את האמת? אתה החבר הכי טוב שלי.
אבל אני לא רוצה סתם חבר, אני רוצה אהבה. סתם, אהבה.
טיפשי, נכון?
ילדה קטנה שמפחדת להתבגר חולמת על סקס ואהבה פרועה כמו בסרטים, אהבה שמונעת ממך לנשום, ואהבה כל כך חזקה,
שכשאת שואפת לריאות אוויר, זה הריח שלו.
ולמה שהוא ידע? הרי שנינו יודעים שהסיכוי שלי באמת להיות מאושרת הוא אפסי.
מה, לא? תגיד לי, באיזה עולם אתה חי? הא?! בעולם שבו הכל טוב ויפה, ויש חדי קרן ופיות מקפצים בעשבים ורודים מזורגגים?!
פשוט, די! חלאס עם זה!
אני לא מבקשת הרבה, בחייך... כל מה שאני מבקשת זה אהבה.
אהבה.
זה באמת יותר מדי לבקש?