תמיד היו פונים אלי עם עצות בבנים וכאלה והייתי מחרטטת כי אני לא יודעת מה עושים במצבים כאלה,
אף פעם לא התנשקתי, שלא לדבר על חבר.
אני לא הולכת לשנות את מי שאני
אני חסרת טקט וזה ידוע
אבל תשמעי, חברה הכי טובה שלי עברה לבצפר לפני שנה וקצת וכבר יש לה חבר משם. וזה חבר שני שלה
כי אני באמת מנסה להתאים את עצמי לכולם ואני פשוט כנראה לא טובה מספיק בשביל אף אח
כבר איבדתי תקווה על נשמות תאומות
זה סתם חארטה
לסיים בצפר בלי מישהו שאפילו ירגיש משהו כלפי זה ממש פתטי
והכי עצוב שכבר בניתי חלומות עם מישהו שלא שם עלי
והקטע הכי גרוע שזה הפעם הראשונה שאני מרגישה ככה למישהו
ואף פעם לא בכיתי על מישהו
והייתי בטוחה שגם הוא מרגיש ככה ואני שונאת את עצמי על זה
שהייתי כזאת מפגרת שחשבתי שמישהו מסוגל פאקינג לאהוב אותי כי אני לא טיפוס שאוהבים
אני הילדה החדשה שלא מדברים איתה
שהוזמנה פעם אחת בחיים למסיבת יומולדת (השנה) וזאת שתמיד מרכלים ומפיצים עליה שמועו
מה לעשות..
לכל מי שאני מכירה כבר היה חבר ונשיקה ראשונה...
ואף אחד לא אמר לי שהוא אוהב אותי חוץ מאמא שלי...
ובגלל זה אני גם לא רוצה סטוצים, אני לא רוצה להיות זיון ללילה של מישהו.
אני רוצה מישהו שאשכרה יאהב אותי ואני אוהב אותו
אני לא אומרת שזה לא בסדר.. אני פשוט לא רוצה
וזה פשוט מדכא...