עדכון יומי שבטח לא מעניין אתכם אבל בא לי להעיק עליכם כי אני ביצ' שעושה מה בראש שלה
וכנראה קצת חולת נפש אז תסבלו ותחייכו.
D:
סו, מחר יום שישי ה-13... ואין לי עדיין תכניות - מה שעצוב כי אני מתה לצאת עם אנשים ולהיפגש ולחטוף חררה ולא לישון
מהפחד שאיזה מייקל
מאיירס יבתר אותי באמצע הלילה.
גו מייקל!
והצטרפתי למובי קלאב שלנו! ווהו, ואני הולכת לשכנע אותם לעשות הפקת אימה בחמישה חלקים לא
כרונולוגיים ככה שיהיה בלגניסטי ומדמם... כמעט כמו הראש שלי.רק לא כחול.
יותר מדי כחול אומר שאתה מת.
אניוואי, היום היה אמור להיות לי בוחן על מפת ארה"ב ואני כושלת והמורה החומד הסכימה להזיז למחר, וכמובן שלא למדתי דקה.
אני יודעת איפה טקסס. וניו מקסיקו ואורגון.
זהו.
כבר הזכרתי שאני כושלת?
אה ואני יודעת איפה הדקוטות! פחות כושלת, אבל עדיין... מתוך 50... אווצ'.
בכל מקרה, היום הלכתי לביתקפה אוסום-פוסום שמשמיע מוזיקת רוק. ולא הרוק הדוחה של היום שזה פשוט בושה
לקרוא לזה רוק, כי בואו נהיה כנים - מהסיקסטיז עד הניינטיז היה הרוק האמיתי. ות'יאורי אוף אה דד מן נחמדים ביותר, אין לי שמץ מאיזה
שנה הם אבל אני אהמר שהם משנות האלפיים ותחת.
והיה ממש אדיר, מלא אפרו-אמריקנים עם קול מדהים (היה אחד שריקד שם וצחקתי, ומאז חייתי בסרט שהוא ייגש אלי. במקומו
ניגש אלי איזה אבא מוזר ששר את "הללויה" של בונג'ובי אהובי ואמר שיש לי עיניים יפות. מטרידיישן? - לא סגורה על זה, לשיקולכם!) ונמאס
מזה שלכל השחורים יש יכולות ריקוד מעולות וקול אדיר.
ואל תגידו לי גזענית! הם גזע מהמם! צ'וקולט ת'אנדר... רארר!
אני נסחפת עם החרמנות שלי... אני צריכה זיון דחוף!!!
בכלמקרה, היה שם אחד חמדמד שממש רצה שאני אשיר (זה כל חמישי ערב אוופן מייק) ואני כזה חהחהחהחהחהחהחהה לא!
והוא שאל אותי למה לא ואני עונה לו שאני לא יודעת לשיר, ואז הוא מפיל עלי "ניסית פעם?" ואני מגיבה לו "לא" ואז הוא מחזיר
"אז איך את יודעת שאת לא יודעת לשיר?" בונבון....
בכלזאת אני באה לשם שבוע הבא...
פיו, מחר בצפר, יוגה על הבוקר, בוחן, ואז למות. אה ולארגן משהו בערב!
מה אתם עושים מחר?
כינוי:
Rhiannon
בבלוג זה
בכל הבלוגים
