פורנו רך.
לפני כמה חודשים התחלתי לכתוב ספר אירוטי אבל הפסקתי באמצע.
לא היה לי את הנסיון או המוזה לכתוב מעבר לסצנה בה העניינים מתחממים לראשונה,
זה לא שלא יכולתי ליצור את העולם של הזנות.
לא לא, זה היה החלק הפשוט יותר. אני מדברת על החלק הרגשי.
הרי כל ספר חייב את "20 העמודים" - ולמי מכם שאינו יודע מה הם 20 העמודים זה בעקרון סוג של
ספין על "20 שניות התפיסה".
אני אסביר:
למשל כשאתם צופים בהרצאה או מצגת, למציג יש בדיוק 20 שניות לתפוס את תשומת ליבכם.
דוגמה נוספת היא בסרט - 20 דקות שבהן העלילה נחרטת וממשיכים לצפות.
בחזרה לנושא,
אני לא כותבת בפרקים מלאים, או לפי התרחשויות או דמויות.
אני כותבת לפי קטעים.
כשיש לי מוזה, או סצנה בראש אני ישר כותבת אותה, וממשיכה איתה עד שחוט המחשבה
נקטע - ועוברת לקטע הבא, או כמו שקרה בסיפור האחרון מפסיקה לחלוטין
ושוכחת מקיומו של הספר.
הסיפור הספציפי הזה הושפע מאוד מאחת הסדרות האהובות עלי, "וידוייה הסודיים של זונת צמרת"
סדרה מומלצת בחום...
הייתה בחורה אחת, ארין ג'ויס. בת 25 מבית טוב שנשרה מלימודי הרפואה
והפכה לזונה.
יום אחד לקוח מסויים הציע שיעלו לחדר המלון שלו, ארין נחטפת על ידיו - כאן הסתיימה סצנה אחת.
הסצנה השנייה היא בבית חולים, ארין התעוורה.
אין לה שום זיכרון מהלקוח או מאותו יום, במשך חצי שנה היא מסתגלת
לאובדן הראייה ותחושת הנקמה.
בסיוע של נער ליווי בן 17 שהופך לעינייה, ארין פותחת עסק משלה - שכמו קודמו,
עוסק בזנות.
היא מאתרת את הקליינט שעיוור אותה.
~
זוהי בערך העלילה, יותר מזה לא הספקתי.
כמובן שהיו עוד נושאים לסיפור והרבה יותר דמויות שלא ממש תרמו
לעלילה המפותלת.
את סוף הסיפור אני זוכרת מאוד בבהירות, אבל לא החלטתי בדיוק איך לפתח את המערכה
האחרונה,
(סייד נווט, באנגלית "הסצנה האחרונה" נקראת Climax קינקי משהו)
בעקרון הרעים מנצחים, בחורה דרמטית - למה ציפיתם?
חשבתי לגרום לארין להתאבד, או שמקס (שם זמני לנער הליווי) יירצח ע"י X
שעיוור את ארין.
~
מחשבות, דעות, הארות והערות יתקבלו בברכה!
היא מדהימה.