I'm one of those regular weird people.

אימא שלי.

היא מדהימה.

גידלה אותי לבד מגיל אפס ואז פגשה את בעלה המושי.

אבל זה לא משנה כרגע.

בסופו שלי יום אני מפחדת ממנה פחד מוות.

לא רוצה לאכזב אותה, לשבור לה את הלב.

שהבת היחידה שלה לא מצליחה בלימודים - לא לומדת בכלל.

היא ליברלית ביותר, בלי יותר מדי איסורים.

ועם כל כך הרבה הגבלות.

לפחד מאבא כי הוא מאיים במכות,

ולפחד מאימא כי היא מדהימה כל כך.

***

יש לנו תעודות רבעון בקרוב,

התעודה שלי תהיה מלאה 60ים, במקרה הכי-הכי טוב 70ים, ואולי 100 אחד.

מה שאומר, הרוב D או D- וכמה C או C-...

ואת מי יש לי להאשים חוץ מעצמי?

פאקינג-לא-למדתי-לפאקינג-כלום!

חודשיים מסכנים הולכים לעשות לי את המוות. מבינים?

אחרי חודשיים מקבלת תעודה צרופת אכזבות לאימא שאני כל כך אוהבת

ויראת ממנה בו-זמנית.

אלוהים אדירים כמה שאני מפחדת!! 

אימא אני כל כך אוהבת אותך - אבל זה פשוט לא עובד ככה