אז אימא אומרת שרזיתי.
אני לא רואה את זה, ז'תומרת - קצת, אבל לא כמו שרציתי.
אתם מבינים, אני לא אנורקטית, לא בולמית, לא חותכת ורידים, לא מסוממת, לא שיכורה.
אני פשוט עצובה.
וגם זה לא, אני לא זוכרת רגשות. אני לא זוכרת מה זה לאהוב אדם. החברות שלי מפעם חשובות לי
בטירוף ואני אוהבת אותן אבל אני לא זוכרת את התחושה הזו של "אהבה".
וכן יש מישהו שאני חושבת שאני מחבבת - ואני מפחדת שזה ייגמר כמו פעם שעברה.
שפשוט הייתי כל כך צמאה לרגש שהוא לא אכזבה, לא דכאון, לא עצב ולא ריק.
משהו אחר, שעושה לי חמים ונעים בלב, משהו שיגרום לי לקום בבוקר ולחייך.
כי פעם שעברה זה לא היה אהבה, זה היה סתם.
אבל אני כן רוצה אותו.
אני רוצה שמישהו יחשוב שאני יפה, אני רוצה שמישהו יאהב אותי. אני לא רוצה
להיות לבד יותר.
וכן, עישנתי איתם סמים כדי להרגיש שייכת - כדי לשכוח קצת.
שעתיים או משהו שבהן הרגשתי קלה יותר מאוויר, ואני בטוחה שאם מתישהו אני והוא נשב
לבד ונעשן אני אנסה משהו.
אני אגיד לו משהו, ואחר כך כשהוא ידחה אני אגיד לו שזה לא אני זה החשיש.
ואני אגיד לו שיש לו עיניים יפות.
והוא לא יגיב, כי אני לא.
אני כל ערב כמעט נכנסת לאומגל ופותחת מצלמה, וכשכל החרמנים אומרים לי שאני כוסית
ומהממת זה עושה לי את היום, את הערב.
הגעתי לשפל.
וכן אני רוצה מתישהו לעשות פטריות ולהשתכר ולשכב איתו - בגלל שזה ידכא לי את המוח.
אני רוצה להיות בטראנס של ערפל, לא לזכור ולא לשכוח, פשוט להיות תחת השפעה ולעשות את כל
מה שפחדתי לעשות ולהגיד.
My heart would break without you
Might not awake without you
Been hurting low from living high for so long
I'm sorry, and I love you
Sing with me, "Bell Bottom Blue"
I'll keep on searching for an answer cause
I need you more than dope
כינוי:
Rhiannon
בבלוג זה
בכל הבלוגים
