I'm one of those regular weird people.

רעיון לדבר חדש בבלוג, לינשוף וחצי שקוראים פה... חיחי

בעיקרון זה בא לי עכשיו כשאני רואה את סקינס ושונאת את טוני ומאוהבת בקאסי (אנורקסיה, את פה? O_O) ומקסי ואפי.

בקיצור, חשבתי לי בשקט ככה שכל אחד שמשועמם מספיק וחסר חיים כמוני מספיק, יכתוב בתגובות

(נמאס לי שכולם אומרים לרשום! רישום זו צורת ציור! עמלק...)

חמישה סרטים (רצוי מתח ואימה) טובים שהוא ראה, 4 סדרות מדליקות, 3 ספרים טובים, 2 בלוגרים שהוא מחבב +

ודבר לבחירתכם.

נ.ב: חייבת עזרה בדברים הבאים:

1. דיאטת אנרזון - מי שמע ומבין? בבקשה לעזור!

2. מתכונים טבעוניים לכל הפסיכים האהובים שלי

3. עגיל בטבור, כככללל מה שצריך לדעת+איך לשכנע את ה"בנק" חיחי

עדכון:

      חזר לי הקראש עליו. אלוהים אדירים!

סיפורי פסח - חלק א'

הכל התחיל בעצבים, ונגמר בדמעות. אני לא אתחיל לפרט לכם כל פרט ופרט כי אני ברצינות מטפטפת כמו שרמוטה

על המקלדת - אז בקצרה: אני לא את שיש לה הרבה חברים, פה ושם כמה אנשים שהייתי מתה בשבילם. אבל לא הרבה כאלו.

כשהייתי בת 12 הצד של אבא לקח אותי לסופרלנד ואז למסעדה ופינק במתנות. לא רע, אני יודעת...

וממש שמחתי והשווצתי והייתי הילדה הכי מאושרת שתראו! החיוך לא ירד לי מהפנים שבוע!

אבל היום גיליתי את מה שעושים לבתדודה שלי.

אירוע ענק, שמלה יפה, קייטרינג, מתנות, מצגת, מופע קטן...

ואז המפלצת הירוקה התגנבה. בחיי שאני יוצאת חמדנית וכלבה ומטומטמת ואפילו שרמוטה כפויית טובה.

אני יודעת את זה. הם בחרו לה שירים ואני ישבתי בצד.

והרגשתי חרא.

כי זה יום באמת מיוחד. ולי לא ממש היה אותו. כן ביליתי עם המשפחה אבל לא התממשה לי הזדמנות לחגוג עם חברים אז הפיכתי לבת שתיים עשרה כמו שצריך.

כמו כולם, לשם שינוי.

לא להיות הילדה המוזרה שאבא שלה כותב עליה דוחות מצב.

(כבר ציינתי שבתור מתנה החרא שלח זר פרחים?)